מיליוני אזרחים בארצות הברית ייגשו מחר בקלפיות (שלישי) לבחירות האמצע לקונגרס האמריקני, אשר יקבעו מי ישלוט בגבעת הקפיטול בשנתיים שנותרו לכהונתו של הנשיא דונלד טראמפ. בעוד שציבור הבוחרים האמריקני מוטרד בעיקר מסוגיות פנים, יוקר המחיה, המערכה מול איראן והמדיניות הכללית של הבית הלבן, בישראל עוקבים בדריכות אחר שורת מרוצים מרכזיים שעשויים להשפיע על עתיד הברית בין שתי המדינות.
במוקד תשומת הלב ניצבות שבע מדינות מפתח – טקסס, קנזס, מישיגן, מיין, ניו המפשייר, אוהיו ודרום קרוליינה – שבהן מתמודדים מועמדים בעלי תפיסות עולם מנוגדות בכל הנוגע לישראל, לסיוע הצבאי האמריקני ולמידת המעורבות של וושינגטון במזרח התיכון.
בחירות האמצע בארה"ב: טראמפ לא מתמודד, אך עתיד כהונתו על הכף
במסגרת הבחירות יעמדו לבחירה כל ארבע מאות שלושים וחמישה המושבים של בית הנבחרים של ארצות הברית, לצד שלושים וחמישה מושבים בסנאט, כולל בחירות מיוחדות. במקביל, ייערכו בחירות לשורת תפקידי מושלים ולעמדות מדינתיות ומקומיות רבות ברחבי המדינה.
המפלגה הרפובליקנית הגיעה למערכת הבחירות הנוכחית כאשר בידיה רוב בשני בתי הקונגרס. בסנאט עומד מאזן הכוחות הנוכחי על חמישים ושלושה סנאטורים רפובליקנים מול ארבעים ושבעה דמוקרטים ועצמאים המשתייכים לסיעתם. כדי להפוך את הקערה על פיה ולהשיג רוב בסנאט, זקוקים הדמוקרטים לתוספת נטו של ארבעה מושבים, וזאת בהנחה שסגן הנשיא הרפובליקני ישמש שובר שוויון בהצבעות צמודות.
רגע לפני הבחירות: חברת הסקרים הודתה שפברקה את הנתונים
בבית הנבחרים מחזיקים הרפובליקנים ביתרון דחוק ושברירי במיוחד, ועל כן תזוזה במניין קטן של מחוזות בחירה עשויה להעביר את מושכות השליטה לידי המפלגה הדמוקרטית. חשיבותה של ההכרעה נובעת מכך שהקונגרס אינו משמש אך ורק כרשות מחוקקת. הוא הגוף המאשר תקציבים ממשלתיים, מפקח על פעולות הזרוע המבצעת, מקיים שימועים רשמיים על עסקאות נשק עם מדינות זרות ויכול להפעיל לחצים פוליטיים כבדים על הנשיא. נוסף על כך, נדרש אישור הסנאט למינויים בכירים בממשל.
מבחינתה של ישראל, המשמעות המעשית היא שגם אם הנשיא טראמפ ימשיך להחזיק בסמכויות הביצועיות המוקנות לו בתחומי החוץ והביטחון, הרכב הקונגרס יקבע במידה רבה האם יוכל להוציא לפועל את מדיניותו בצורה חלקה, או שייתקל בהתנגדות ובמכשולים מצד המחוקקים.
סוגיית ליבה מרכזית העומדת על הפרק היא המשך הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. על פי מזכר ההבנות הביטחוני התקף בין שתי המדינות, מסגרת הסיוע השנתית עומדת על כ-3.8 מיליארד דולרים, הכוללים מימון רכש צבאי ותמיכה במערכות הגנה מפני טילים.
אלא שבשנים האחרונות התרחב הוויכוח הציבורי והפוליטי בארצות הברית באשר להמשך אספקת אמצעי הלחימה לישראל, התנאים המדיניים הנלווים להקצאת הסיוע והפיקוח על השימוש בו בפועל.
מניתוח שפורסם בסוכנות הידיעות רויטרס בחודש אוקטובר עולה כי כמעט מחצית מצירי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים תמכו במהלך חודשי הקיץ בהצעת חוק לקטיעת הסיוע לישראל. חברי קונגרס אחרים, שאינם מצדדים בביטול גורף של התקציבים, הביעו תמיכה בהטלת הגבלות על משלוחי נשק ספציפיים, ובראשם פצצות כבדות.
מגמה דומה של התפתחות בעמדות נרשמת גם בקרב נבחרי הציבור בסנאט. ניתוח של מכון המחקר הבריטי צ'טהאם האוס העלה כי מספר הסנאטורים הדמוקרטים שתמכו ביוזמות להגבלת עסקאות מכירת נשק לישראל גדל באופן ניכר מאז שנת 2024.
בספטמבר האחרון נרשם תקדים כאשר ארבעים ושישה מתוך ארבעים ושבעה חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט הצביעו בעד החלטה שדרשה מן הממשל לחשוף נתונים על אודות חקירות הנוגעות למותם של אזרחים בעלי אזרחות אמריקנית ביהודה ושומרון. אף שההחלטה לא עברה בסופו של דבר, ההצבעה המחישה את עוצמת הביקורת ההולכת ומעמיקה בשורות המפלגה.
נדבך משמעותי נוסף נוגע למערכה מול איראן. בכוחו של הקונגרס להשפיע על אישור תקציבים למבצעים צבאיים, לדרוש דיווחים מודיעיניים שוטפים מהממשל ולנסות להגביל פעולות מלחמתיות שלא זכו להסכמת המחוקקים מראש. עם זאת, העברת חקיקה המנוגדת לקו של הנשיא עלולה להיתקל בווטו נשיאותי, שביטולו דורש רוב מיוחס של שני שלישים בשני בתי הקונגרס.
על כן, גם מהפך דמוקרטי לא יביא באופן מיידי לעצירת המדיניות, אך הוא עלול להוביל להרחבת מנגנוני הפיקוח על הבית הלבן ולהשפיע ישירות על דיוני התקציב ועל אישור עסקאות ביטחוניות עתידיות.
שבע המדינות במוקד: המועמדים והמשמעות לישראל
טקסס – הקרב על המעוז הרפובליקני: קן פקסטון מול ג'יימס טלריקו
התובע הכללי הרפובליקני קן פקסטון מתמודד מול חבר בית הנבחרים המדינתי הדמוקרטי ג'יימס טלריקו. טקסס נחשבה לאורך עשרות שנים למבצר רפובליקני מובהק שבו נהנתה המפלגה מיתרונות יציבים, אולם סקרים עדכניים מעידים על תחרות עזה ומפתיעה. בסקר שנערך על ידי מכון יוגוב ופורסם באחד בנובמבר, זכה טלריקו לחמישים ואחד אחוזים מול ארבעים ושבעה אחוזים לפקסטון. מבחינת ישראל, מעבר לעמדותיו של המנצח, תוצאת המרוץ בטקסס עשויה לחרוץ את גורל השליטה בסנאט כולו ולהכריע הצבעות עתידיות בנושאי חוץ וביטחון.
קנזס – הניסיון הדמוקרטי לשבור מסורת בת כמעט מאה שנה: רוג'ר מרשל מול אדם המילטון
הסנאטור הרפובליקני המכהן רוג'ר מרשל נאבק על מושבו מול הכומר הדמוקרטי אדם המילטון. מדובר במערכת בחירות חריגה בנוף הפוליטי של קנזס, מדינה שלא שלחה סנאטור דמוקרטי לוושינגטון מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. בסקר יוגוב האחרון קיבל המילטון חמישים אחוזים לעומת ארבעים ותשעה אחוזים למרשל המכהן. הכרעה במדינה זו עשויה לשנות את מאזן המושבים בסנאט ולהשפיע על היכולת לקדם או לחסום חקיקה בעניין סיוע צבאי והפעלת לחץ על איראן.
מישיגן – המרוץ שבו סוגיית ישראל ניצבת בלב המחלוקת: עבדול א-סייד מול מייק רוג'רס
המועמד הדמוקרטי עבדול א-סייד, הידוע בביקורתו החריפה נגד מדיניות ישראל ונגד תמיכת הממשל האמריקני בה, מתמודד מול איש בית הנבחרים לשעבר מטעם המפלגה הרפובליקנית, מייק רוג'רס. מישיגן הפכה למוקד סוער של הדיון הציבורי סביב המלחמה ברצועת עזה ויחסי ארצות הברית וישראל, על רקע שסעים פנימיים עמוקים בתוך המחנה הדמוקרטי.
ביום ראשון נרשמה התפתחות פוליטית יוצאת דופן, כאשר חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה לא-סייד בבחירות המקדימות, הודיעה פומבית כי תתמוך דווקא ברוג'רס הרפובליקני – מהלך שזכה לברכתו של הנשיא טראמפ. בסקר יוגוב מיום ראשון הוביל א־סייד עם חמישים ואחד אחוזים לעומת ארבעים ושבעה אחוזים לרוג'רס.
מיין – סוזן קולינס נלחמת על הישרדותה בסנאט: סוזן קולינס מול טרוי ג'קסון
הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס ניצבת בפני קרב בחירות קשה מול המועמד הדמוקרטי טרוי ג'קסון. קולינס מוכרת כבעלת קו עצמאי ומתון, הנוהגת מעת לעת להצביע בניגוד למשמעת המפלגתית. עבור ישראל, למרוץ זה משקל ניכר, שכן כאשר הסנאט חצוי ומפולג, מחוקקים מתונים מן המרכז מחזיקים ביכולת קריטית לעצב פשרות תקציביות, לתקן נוסחי חוקים ולהשפיע על מדיניות החוץ. סקר יוגוב מן האחד בנובמבר העניק לג'קסון יתרון של חמישים ושניים אחוזים לעומת ארבעים ושבעה אחוזים לקולינס.
ניו המפשייר – הקרב על הירושה של המושב הפורש: כריס פאפאס מול ג'ון סונונו
חבר בית הנבחרים הדמוקרטי כריס פאפאס מתמודד מול הסנאטור הרפובליקני לשעבר ג'ון סונונו על המושב המתפנה בעקבות פרישתה של הסנאטורית הדמוקרטית ג'ין שאהין. זהו מרוץ שבו הדמוקרטים נאבקים להגן על מושב קיים, בעוד הרפובליקנים רואים בו הזדמנות להרחיב את הרוב שלהם. סקר שנערך על ידי אוניברסיטת מסצ'וסטס לואל ופורסם באוקטובר הצביע על יתרון לפאפאס עם ארבעים ושמונה אחוזים לעומת ארבעים ואחד אחוזים לסונונו. השפעת המרוץ עבור ישראל מתבטאת ישירות ביחסי הכוחות בוועדות הסנאט.
אוהיו – שרוד בראון מנסה לבצע קאמבק בבחירות המיוחדות: שרוד בראון מול ג'ון האסטד
הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון מתמודד מול הסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון האסטד בבחירות מיוחדות. בראון, שאיבד את מושבו בשנת אלפיים עשרים וארבע, פועל לשוב אל שורות הסנאט. בסקר יוגוב האחרון הוביל בראון עם חמישים אחוזים לעומת ארבעים ושמונה אחוזים להאסטד. במרוץ מתמודד גם נציג מטעם המפלגה הליברטריאנית, וברפובליקנים חוששים כי זליגת קולות אליו תטה את הכף. תוצאות ההצבעה באוהיו עשויות להשפיע על המאזן הכללי בסנאט בכל הנוגע להוצאות ביטחון, הטלת עיצומים ומדיניות המעורבות במזרח התיכון.
דרום קרוליינה – המאבק על מושבו של לינדזי גרהאם המנוח: דרלין גרהאם מול אנני אנדרוז
המועמדת הרפובליקנית דרלין גרהאם, אחותו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם, מתמודדת מול הרופאה הדמוקרטית אנני אנדרוז. לינדזי גרהאם נחשב לאורך שנות כהונתו לאחד הקולות הבולטים והתקיפים ביותר בוושינגטון לטובת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ולנקיטת יד קשה ובלתי מתפשרת נגד איראן. משום כך, ההתמודדות על מושבו מושכת עניין רב ביחס להמשכיות הקו התקיף במזרח התיכון. סקר של עיתון הניו יורק טיימס ומכון סיינה הצביע על שוויון של ארבעים ושמונה אחוזים בין המועמדות, בעוד שסקר של מכון הסיטדל העניק לדרלין גרהאם יתרון של ארבעים ושלושה אחוזים לעומת שלושים ותשעה אחוזים לאנדרוז.
שלושה תרחישים אפשריים ליחסי הכוחות בוושינגטון
התוצאות בקלפיות עשויות לעצב את המציאות הפוליטית באחד משלושה אופנים: בתרחיש שבו הרפובליקנים שומרים על שליטתם בשני בתי הקונגרס, ימשיך הנשיא טראמפ להישען על רוב מפלגתי. מצב זה יסייע באישור תקציבים, קידום מינויים וחקיקה ברוח עמדותיו, אף שאין הדבר מבטיח תמיכה עיוורת בכל יוזמה, נוכח חילוקי דעות פנימיים במפלגה הרפובליקנית באשר להיקף הפעילות הצבאית מעבר לים והלחימה באיראן.
בתרחיש שבו הדמוקרטים משיגים רוב בבית הנבחרים בלבד, הם יזכו ביכולת לפתוח בחקירות פרלמנטריות, לזמן עדים, לדרוש מסמכים פנימיים ולהשפיע ישירות על הליכי גיבוש תקציב המדינה. עבור ישראל, הדבר עלול להתבטא בבדיקות קפדניות וביקורתיות יותר על משלוחי נשק, על התניות בסיוע הביטחוני ועל מהלכי הממשל במזרח התיכון.
בנוסף, בתרחיש שבו הדמוקרטים מצליחים לחולל מהפך גם בסנאט, כוחם בקביעת סדר היום הפרלמנטרי יגדל באופן דרמטי. הם יוכלו לנהל דיונים נוקבים ולקדם הצעות חוק ביקורתיות בנושאי ישראל ואיראן, אם כי שינויי מדיניות מהותיים ימשיכו להיות מוגבלים בכפוף לסמכויות הנשיא ולדרישות הרוב המיוחס בסנאט.
ההכרעה בבחירות האמצע אינה מסתכמת בשאלה הסיעתית מי יחזיק בשלטון בגבעת הקפיטול, אלא חורצת מי יעמוד בראש ועדות המפתח – ובראשן ועדת החוץ, ועדת הכוחות המזוינים וועדת ההקצבות בשני בתי הקונגרס. ועדות אלו קובעות את לוחות הזמנים, מאשרות את חוזי הרכש הצבאי, מפקחות על הטלת עיצומים ומנווטות את תקציבי הביטחון.
המערכה הנוכחית משקפת תהליך עומק שבו התמיכה המסורתית הדו-מפלגתית בישראל נסדקת, כאשר אגפים גדלים במפלגה הדמוקרטית דורשים התניות, הגבלות נשק ופיקוח מחמיר על פעולותיה של ירושלים. תוצאות ההצבעה בשבע מדינות המפתח יקבעו האם הנשיא טראמפ יפעל מול קונגרס תומך שיאפשר לו מרחב תמרון רחב במזרח התיכון, או שמא ממשלת ישראל תיאלץ להתמודד החל מחודש ינואר אלפיים עשרים ושבע מול גבעת קפיטול לעומתית, המציבה סימני שאלה כבדים על היקף הסיוע והגיבוי המדיני האמריקני.
