גילוי נוסף על מפגשים בלתי מתוכננים לכאורה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נחשף היום (שלישי) במהלך עדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. עורך הדין עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג למנדלבליט מסמך שלפיו שלמה פילבר, מי שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת ובהמשך הפך לעד מדינה בתיק 4000, תיעד מפגשים עמו בסוף דצמבר 2015 ובינואר 2016.
על פי הדברים שהוצגו באולם, במהלך המפגשים שוחחו השניים על נושאים הקשורים לאתר וואלה ולפרסומיו של העיתונאי גידי וייץ. מנדלבליט אישר כי נתקל בפילבר בסופרמרקט, אך הבהיר שלא הייתה זו פגישה מתוכננת. כאשר נשאל אם דיווח על השיחה לצוות שטיפל בתיקים, השיב כי אינו חושב שעשה זאת, והוסיף שלא היה צורך בדיווח.
"דרמטי": החומרים שהפרקליטות העבירה להגנת נתניהו בלילה
במהלך החקירה הראשית מטעם צוות ההגנה הציג עורך הדין חדד לעד מסמך מתועד ובו רשם פילבר את פרטי המפגשים שהתקיימו בינו לבין מנדלבליט בסוף דצמבר 2-25 ובראשית ינואר 2016. מדובר בתקופת זמן קדומה, שאירעה הרבה לפני פתיחת החקירה הגלויה בתיק ארבעת אלפים ולפני חתימתו של פילבר על הסכם עד המדינה.
באותם ימים כיהן פילבר בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, תפקיד מרכזי ורגיש שהציב אותו בלב הסוגיות הרגולטוריות שעתידות היו להיבחן לעומק במסגרת חקירות ראש הממשלה. חדד ביקש לחשוף את תוכן השיחות בין השניים, ובפרט לברר האם עסקו בנושאים שהפכו לימים לתשתית העובדתית של כתב האישום: "הוא מדבר איתך על גידי וייץ, על וואלה, על נושאים מהותיים בתיק.
חתם או לא חתם? המסמכים שהציתו עימות חריף בעדות מנדלבליט
אזכורם של אתר וואלה והעיתונאי גידי וייץ נושא חשיבות עצומה, שכן סיקור האינטרנט והפרסומים העיתונאיים אודות קשריו של נתניהו עם קבוצת בזק הפכו בהמשך לאבן היסוד של הדיון המשפטי בפרשה. מנדלבליט התקשה בתחילה לשחזר מזיכרונו את פרטי המפגש המדויקים המופיעים במסמך: "אני מנסה להיזכר". לאחר מספר רגעים ציין כי עלה בידו לשחזר את האירוע, אך ביקש להעמיד דברים על דיוקם בנוגע לאופיו: "אני מצליח להיזכר. זה לא פגישה, זו הליכה. פגישה, בסופר".
אולם עורך הדין חדד ביקש להפריד לחלוטין בין שאלת אופן המפגש לבין תוכנן המהותי של השיחות שהתקיימו במהלכו: "אתה מדבר איתו על הנושאים של התיק". מנדלבליט השיב על כך: "בהמשך זה הסתבר…" הסנגור ביקש לעצור ולהתעכב על תשובה זו, וטען כי עצם העובדה שהשניים שוחחו על סוגיות שהפכו בהמשך למוקדי החקירה הפלילית מחייבת בחינה קפדנית של תוכן הדברים ושל השאלה האם מידע רגיש זה הועבר לגורמי אכיפת החוק המוסמכים.
החקירות, החתימה והתמליל המפתיע: יום העדות הסוער של מנדלבליט
בשלב מתקדם של החקירה מיקד חדד את שאלותיו בשאלה הישירה האם המפגש והשיחות שהתקיימו עם פילבר תועדו באופן כלשהו או דווחו לצוות החוקרים שעסק בתיקי נתניהו. הסנגור טען כי המסמך שהציג כעת אינו נמנה כלל עם חומרי החקירה המקוריים שנמסרו לידי ההגנה: "המכתב הזה לא בחומרי החקירה שלנו". מיד לאחר מכן פנה ישירות למנדלבליט ושאל האם מסר אי פעם דיווח לצוות החקירה על כך שפילבר פנה אליו והתייעץ עמו בנושאים אלו: "האם אי פעם אתה דיווחת לצוות שמטפל בתיק? פילבר בא להתייעץ איתי בנושא. הוא שאל אותי שאלות, הוא ביקש ממני תשובות".
מנדלבליט אישר כי המפגש התרחש באקראי בסופרמרקט, והשיב בקצרה: "אני לא חושב שדיווחתי. גם לא היה צריך לדווח. תשובה זו הפכה מיד למוקד וויכוח. חדד ביקש להדגיש כי גם מפגש הנושא אופי אקראי מקבל משמעות דרמטית כאשר עולים בו נושאים הקשורים לחקירות פליליות עתידיות: "לא דיברתם על חלב. אלו נושאים רלוונטיים לתיק שלנו!"
חשיפת המסמך על אודות המפגש עם פילבר מצטרפת לטענות קודמות שהעלתה ההגנה באשר למפגשים בלתי מתוכננים נוספים של מנדלבליט – דוגמת המפגש האקראי ברחוב עם העיתונאית דנה וייס. באמצעות הצגת מקרים אלו מבקש חדד לבסס דפוס התנהלות שבו התקיימו שיחות לא רשמיות עם אישים שונים, שבהן עלו סוגיות משיקות לפרשות נתניהו, מבלי שניתן לכך תיעוד רשמי בדיווחיו של היועץ המשפטי.
במקרה הספציפי של פילבר, משקלו של האירוע רב בשל מעמדו המאוחר כעד המדינה המרכזי בתיק 4000. פילבר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת בתקופה שבה התקבלו ההחלטות הרגולטוריות המדוברות, וחתם בהמשך על הסכם עד מדינה שהפך לעמוד תווך בראיות התביעה.
עם זאת, המפגשים שעליהם נחקר מנדלבליט התרחשו בשלהי 2015 ובראשית 2016 – טרם הפיכתו של פילבר לעד מדינה – כך שהשאלה המשפטית אינה נוגעת למגעים עם עד מדינה מכהן באותה עת, אלא לעצם קיומו של קשר מוקדם ולתוכן השיחות שהוחלפו. הסוגיה המהותית מבחינת סנגורי ראש הממשלה היא האם מנדלבליט קיבל מפילבר בזמן אמת מידע שנוגע לנושאי הליבה של תיק ארבעת אלפים, ואם כן, האם מידע מוקדם זה הועבר לידיעת החוקרים והתביעה.
חדד הדגיש כי השיחות לא עסקו בעניינים אישיים שגרתיים, אלא נגעו ישירות לאתר וואלה ולפרסומים העיתונאיים שהיו קריטיים להתפתחות הפרשה. תשובתו של מנדלבליט, כי לא חשף או דיווח על המפגש ולא סבר שחלה עליו חובה לעשות כן, משמשת את ההגנה להצבעה על אופן הניהול והתיעוד של מידע במערכת אכיפת החוק. מנגד, עמדת התביעה גורסת כי קיומה של שיחה אקראית טרם פתיחת החקירה אינה מעידה על פגם כלשהו, וכי משמעותה נגזרת מתוכן הדברים, ממועדם ומחובות התיעוד שהיו קיימות באותה עת.
חשיפת המסמך המעיד על מפגשים לא מדווחים בין מנדלבליט לפילבר מתווספת לשורת טענות כבדות משקל שמציגה ההגנה בדבר התנהלות רשויות האכיפה בתיקי האלפים. לאורך המשפט טענו סנגוריו של נתניהו כי החקירות התנהלו באופן מגמתי, תוך איסוף מידע לא רשמי והסתמכות על תשתית עובדתית שגובשה מבלי לעמוד בכללים מנהליים וראייתיים נוקשים. עדותו של מנדלבליט, המעומתת שוב ושוב עם מסמכים פנימיים ופגישות עבר, מהווה את מוקד המאבק המשפטי על אודות כשרות החקירה והתנהלות ראשי מערכת האכיפה בזמן אמת.
הגילוי על אודות המפגשים בסופרמרקט וחילופי הדברים בין מנדלבליט לפילבר טרם פתיחת החקירה מעניקים לצוות ההגנה כלי נוסף לערעור תקינות ההליך. עבור סנגוריו של נתניהו, היעדר דיווח רשמי על שיחות הנוגעות לנושאי התיק מהווה כשל תפקודי המחזק את הטענה לפגמים חמורים בחקירה. מנגד, הפרקליטות דוחה ניסיונות אלו להציג מפגשים אקראיים כאירועים בעלי משמעות פלילית. הכרעת בית המשפט בשאלות אלו תישקל במסגרת ההחלטה על משקלן של העדויות ועל תוקפן של טענות ההגנה מן הצדק.
