עימות משפטי חריף בין סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, לבין הפרקליטות התפתח היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, סביב שאלת מעמדו המשפטי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. חדד טען כי למרות שמנדלבליט זומן להעיד במסגרת פרשת ההגנה, מדובר בעד המזוהה במהותו באופן מובהק עם התביעה, וכי העובדה שהסנגורים הצליחו לקבל ממנו תשובות המועילות לנתניהו אינה משנה את הגדרתו זו. "זה שאני מצליח בחקירה להוציא ממנו דברים טובים להגנה, להוציא אמת – בית המשפט והתביעה צריכים לברך", אמר חדד באולם.
המחלוקת המשפטית פרצה בעקבות דרישת הפרקליטות לאפשר לה לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית מלאה, בטענה הפורמלית כי מדובר בעד שהובא לבית המשפט בידי ההגנה ולא נכלל מלכתחילה ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום.
"הסתפרת?": הרגע ששבר את הדיסטנס בין עו"ד חדד למנדלבליט
מנגד, עורך הדין חדד טען כי אין להסתפק במבחן טכני הבוחן רק מי חתום על טופס הזמנת העד בפועל, אלא יש להתחשב בתפקיד הציבורי שמילא ובגרסה הרשמית שמסרה הפרקליטות בשמו לבית המשפט. לטענת חדד, מנדלבליט עמד בראש התביעה הכללית בישראל בתקופה הרלוונטית שבה נולדו החקירות, והפרקליטות אף הגישה לבית המשפט מזכר מפורט הכולל את גרסתו העובדתית בנוגע לאישורים שהעניק.
לפיכך, הסביר הסנגור, לא ייתכן להתייחס אל מי שעמד בראש הפירמידה של התביעה כאל עד הגנה רגיל רק משום שהסנגורים נאלצו לזמנו כדי לברר את העובדות: "זה שאני מצליח בחקירה להוציא ממנו דברים טובים להגנה, להוציא אמת, בית משפט ותביעה צריכים לברך. הייתי מצפה שהיא תברך". חדד הוסיף וציין כי מנדלבליט כבר מסר במהלך עדותו פרטים המעידים על פעולות שביצעו גורמי החקירה במשטרה מאחורי גבו וללא אישורו, וכי ההגנה מבקשת להמשיך ולברר נושאים מהותיים אלו.
מנדלבליט שוב לא זכר – חדד לא התאפק ועקץ: "ננסה לחלץ משהו"
כדי לחזק את עמדתו, הפנה חדד את שופטי ההרכב להחלטה שיפוטית קודמת שניתנה בעניינה של קצינת המשטרה רינת סבן. לטענתו, בית המשפט עצמו כבר קבע בעבר כי יש לבחון את מעמדו של עד על פי מבחן מהותי של זיקה וזהות אינטרסים, ולא רק לפי הרישום הטכני ברשימת העדים.
חדד הסביר כי אם המבחן הקובע הוא מידת הזיהוי של העד עם התביעה, הרי שמעמדו של מנדלבליט – מי ששימש היועץ המשפטי לממשלה וראש מערך התביעה הכללי כולו – ממקם אותו באופן חד־משמעי ומובהק בצד של התביעה.
מנדלבליט על חקירת "ישראל היום": "לא חושב שהיה אישור"
הסנגור הזהיר את בית המשפט כי מתן היתר לפרקליטות לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית יעניק לתביעה הזדמנות פסולה לערוך מקצה שיפורים לגרסה שהגישה בעבר באמצעות המזכר, וזאת בשעה שההגנה עצמה הוגבלה ורוסנה בנושאים שבהם הורשתה לחקור את העד.
מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עורכת הדין יהודית תירוש, דחתה מכול וכול את טיעוני ההגנה. תירוש הבהירה כי מנדלבליט אינו מופיע ברשימת עדי התביעה, ולכן לפי סדרי הדין הפלילי הוא מוגדר כעד הגנה לכל דבר ועניין. תירוש הוסיפה והזכירה כי לאורך המשפט הובאו להעיד מטעם ההגנה חוקרים ושוטרים רבים שהיו מזוהים מעצם תפקידם עם רשויות האכיפה, ובכל המקרים הללו חקרה אותם הפרקליטות בחקירה נגדית ללא כל מניעה.
במהלך חילופי הדברים ביקשו השופטים משני הצדדים להתייחס לעומק להבחנה שבין מעמדו הפורמלי של העד בכתב האישום לבין הקשר המהותי שלו למוסד התביעה, וכן להשלכות הנובעות מהחלטתם הקודמת לצמצם את היקף חקירתו של מנדלבליט.
בתום שמיעת הטיעונים המקדמיים, הורה בית המשפט להכניס את מנדלבליט בחזרה אל האולם ולהמשיך ברצף החקירה הראשית של ההגנה, אשר התמקדה באישורים שניתנו לביצוע פעולות חקירה במסגרת תיק אלפיים.
הקרב הדיוני על אופי חקירתו של מנדלבליט פרץ בעקבות העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מי שחתם על כתב האישום ההיסטורי נגד ראש ממשלה מכהן, לא זומן להעיד כעד תביעה מטעם הפרקליטות. עקב כך, נאלצו סנגוריו של נתניהו לזמנו כעד מטעמם במסגרת פרשת ההגנה, כדי לחקור אותו על שאלת מתן האישורים לפי חוק יסוד הממשלה.
מצב דיוני חריג זה יצר התנגשות משפטית: התביעה ביקשה ליהנות מן הזכות לחקור בחקירה נגדית ובשאלות מדריכות עד שלא היא זימנה, בעוד ההגנה טוענת כי מדובר בפיקציה פרוצדורלית, שכן מנדלבליט הוא התובע הראשי שאישר את התיקים, ומתן אפשרות לתביעה לחקור אותו בנגדית פוגע בעקרון השוויון בין הצדדים.
ההכרעה בשאלה האם מנדלבליט ייחקר בחקירה נגדית או חוזרת קובעת ישירות את כלי החקירה שיעמדו לרשות הפרקליטות: האם התובעים יורשו להציג לו מסמכים, לעמת אותו עם סתירות ולהציג שאלות מדריכות כדי לגדר את תשובותיו, או שייאלצו להסתפק בחקירה חוזרת מצומצמת בלבד. מעבר לפרוצדורה, הדברים שאמר חדד משקפים את הטקטיקה של ההגנה – לנסות ולהפוך את עדותו של ראש התביעה לשעבר לעדות המשרתת את טענות נתניהו בדבר כשלים חמורים, פעולות שבוצעו מאחורי גבו של היועץ ופגמים המצדיקים את ביטול האישומים מחמת הגנה מן הצדק.
