במהלך הדיון שהתקיים היום (ראשון) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפנה עורך הדין ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', שאלות לחוקר רשות ניירות ערך צחי בן ארצי בנוגע לנסיבות שחרורה של איריס אלוביץ' ממעצר ב-26 בפברואר 2018. הסנגור הצביע באולם בית המשפט על סמיכות הזמנים בין שחרורה לחשיפת פרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לתובע ערן שחם-שביט, וביקש לברר האם החוקר היה מודע לקשר כלשהו בין האירועים. בן ארצי השיב כי אינו מכיר קשר כזה וכי ההחלטות הרגישות הנוגעות להארכת המעצר כלל לא התקבלו על ידו.
בפתח הדיון בסוגיה זו הזכיר עורך הדין חן כי איריס אלוביץ' נעצרה ב-18 בפברואר 2018, עם מעבר תיק ארבעת אלפים לשלב החקירה הגלויה, ונחקרה במשך ימים רצופים תחת צו איסור יציאה ותנאי מעצר. החוקר בן ארצי אישר כי ניהל חלק מחקירותיה יחד עם החוקרת רעות ענבים, אך ציין שאינו זוכר במדויק באילו ימים בדיוק לקח חלק בתשאול.
המיילים הפנימיים מחקירת נתניהו נחשפו – והחוקר מצא עצמו נבוך
הסנגור טען כי לקראת 26 בפברואר נערכו צוותי החקירה לבקש מבית המשפט את המשך הארכת מעצרה, אך ברגע האחרון חזרו בהם מאותה כוונה. "אתה יודע לספר לבית המשפט מדוע, למרות שתוכנן להמשיך להחזיק את איריס אלוביץ' במעצר אחרי 26 בפברואר, קרה משהו באותו יום ואז החלטתם שלא?", שאל חן.
בן ארצי דחה מכול וכול את ההנחה שהיה מעורב בצומת קבלת ההחלטות הזה: "כל מה שאמרת פה מעל הראש שלי". החוק הסביר כי תפקידו המקצועי הוגבל לחקירת הנחקרת עצמה, ולא לקביעת מדיניות מעצרים. כאשר נשאל שוב האם זכור לו אירוע חריג שהוביל לשחרורה, השיב בקצרה: "שום כלום".
לא רק עדת מדינה: מה באמת רצו החוקרים מאיריס אלוביץ?
בהמשך הדיון הציג עורך הדין חן את שאלת הליבה: "אם אני מזכיר לך באותו יום התפוצצה פרשת פוזננסקי, זה מזכיר לך?". בן ארצי השיב בשלילה: "לא". הסנגור המשיך והקשה האם הוא מכיר את הפרשה עצמה, והזכיר במפורש את שמו של ערן שחם-שביט ואת הקשר בינו לבין השופטת שדנה בהליכי המעצר של הנחקרים בתיק. בן ארצי הגיב כי הפרטים שפורסמו באמצעי התקשורת אינם נוגעים ישירות לתפקידו כחוקר רשות ניירות ערך.
לאחר מכן הבהיר כי כאשר הוזכר שמו של שחם-שביט אכן עלתה לזיכרונו דמותה של השופטת, וכי קרא על השתלשלות הפרשה באינטרנט. עורך הדין חן התקשה לקבל את עמדת החוקר ושאף להבין כיצד ייתכן שאיש ארכיון חקירתי שהיה מעורב ישירות בגביית עדויות מאלוביץ' אינו זוכר דבר המקשר בין האירועים. בן ארצי עמד על שלו והשיב: "אין לזה שום קשר, מבחינתי בתור חוקר". בהמשך הדברים חזר והדגיש כי לעניין זה לא הייתה כל השפעה על חקירות הלב שביצע בעצמו.
כשהגוף כבר לא עמד בעומס: העדות המקוממת על חקירת תיק 4000
עורך הדין חן ניסה לבדוק האם סוגיות הקשורות להארכות מעצר עלו לדיון במסגרת ישיבות הסטטוס השוטפות שקיימו צוותי החקירה המשותפים. בן ארצי אישר כי השתתף חלקית בישיבות אלו, שהתקיימו לעיתים בתום יום העבודה ולעיתים בשעות הבוקר המוקדמות. עם זאת, הוא לא זכר האם השתתף בכלל הישיבות, ואף לא האם התבקש אי פעם להביע דעה מקצועית לגבי הצורך בהמשך מעצרה של אלוביץ'. "לא זוכר ששאלו אותי אם להאריך מעצרה או לא", אמר.
כשנשאל פעם נוספת האם עסק במישרין בנושא המעצר, חזר והדגיש: "נכון, זה מעל הראש שלי". למרות שהסנגור שב והזכיר כי בן ארצי היה ממפקדי וחוקרי הליבה של איריס אלוביץ, העד התעקש כי אחריותו התמקדה בבדיקת החשדות ובתיעוד התשובות שעלו בחדר החקירות.
העימות סביב שחרורה של איריס אלוביץ ב-26 בפברואר 2018 חושף את נקודת ההשקה הרגישה שבין ניהול התיק הפלילי לבין טלטלת "פרשת המסרונים" שהרעידה את מערכת המשפט. הצגת סמיכות הזמנים באולם נועדה לחזק את קו ההגנה שלפניו החלטות מעצר דרמטיות הושפעו משיקולים פסולים ומפגמים מבניים בהתנהלות גורמי האכיפה סביב דיוני המעצר, בזמן שחוקרי השטח בחרו להתנער ממעורבות בדרג קבלת ההחלטות הציבורי והמשפטי הרחב.
