במהלך הדיון שהתקיים היום (ראשון) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקש עורך הדין ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', לברר האם איריס אלוביץ' סומנה מראש כעדת מדינה פוטנציאלית במסגרת חקירת תיק ארבעת אלפים, והאם החוקרים ביקשו לנצל את שיתוף הפעולה שלה במטרה להפעיל לחץ ולהשפיע על בעלה. חן הציג בפני חוקר רשות ניירות ערך צחי בן ארצי ציטוטים ודברים שייחס לשורה של עדים קודמים בפרשה, אולם בן ארצי השיב בעדותו כי אינו זוכר קיומה של תוכנית מעין זו. מנגד, נציגי הפרקליטות התנגדו בתוקף לדרך שבה בחר הסנגור לסכם ולפרש את העדויות שנשמעו בעבר.
במהלך החקירה הנגדית ביקש עורך הדין חן להבין כיצד בדיוק נערכו חוקרי משטרת ישראל ורשות ניירות ערך לקראת יציאתה לדרך של החקירה המשותפת בחודש פברואר אלפיים ושמונה עשרה. הסנגור הזכיר שורה של עדויות קודמות שנמסרו בידי חוקרים ובעלי תפקידים בכירים שליוו את התיק, ובהם שלומי חכמון, אלי אסייג, חן נהורן, צחי חבקין, אורי קנר, יואב תלם ויריב עמיעד.
כשהגוף כבר לא עמד בעומס: העדות המקוממת על חקירת תיק 4000
לטענת ההגנה, מאותן עדויות עולה בבירור כי כבר בשלבי התכנון המוקדמים נבחנו תרחישים שונים לגיוס עדי מדינה, וכחלק מכך עלו שמותיהם של שלמה פילבר, ניר חפץ וכן בני משפחת אלוביץ'.
חן טען כי צוותי החקירה התייחסו לבני המשפחה כאל מקשה אחת, וכי איריס אלוביץ' נתפסה אף היא כמועמדת אפשרית לשיתוף פעולה. בהמשך דבריו הציג טענה מרחיקת לכת נוספת, ולפיה חקירתה של אלוביץ' לא נועדה רק לבחון את האפשרות שתחתום בעצמה על הסכם עד מדינה, אלא גם לשמש מנוף לחץ שישפיע על בעלה, שאול אלוביץ', לעשות כן.
חוקר תיק 4000 הגיע להעיד – והודה שלא ידע מה הנושא
בשלב זה של הדיון התלקחה מחלוקת חריפה בין עורך הדין חן לבין נציגת התביעה. באה כוחה של הפרקליטות, עורכת הדין ניצן, הביעה התנגדות נחרצת וטענה כי הסנגור מציג פרפרזה חופשית ולא מדויקת של עדויות קודמות, במקום להקריא את הדברים ככתבם וכלשונם מתוך הפרוטוקולים הרשמיים. לדבריה, אופן הצגת הדברים מייצר תמונה מגמתית שאינה משקפת בהכרח את מכלול חומר הראיות והעדויות, והבהירה כי התביעה רואה את המציאות באופן שונה לחלוטין.
לאחר דין ודברים קצר באולם, החליטו השופטים להשיב את העד לדוכן והורו לאפשר לו להתייחס לשאלה. עורך הדין חן פנה לבן ארצי ושאל ישירות מה ידוע לו על הטענה שלפיה איריס אלוביץ' סומנה מראש כעדת מדינה אפשרית, בין היתר כדי להשפיע על מהלכיו של בעלה.
המיילים הפנימיים מחקירת נתניהו נחשפו – והחוקר מצא עצמו נבוך
החוקר בן ארצי הבהיר בתשובתו כי אינו מכיר תוכנית מוגדרת כזו. "לא יודע", אמר תחילה, ובהמשך הוסיף: "אני יודע באופן כללי ככל שיש לך עד מדינה בחקירה זה טוב". עם זאת, כאשר נדרש להתייחס באופן ממוקד למעמדה של איריס אלוביץ', השיב: "איריס עצמה לסמן אותה עדת מדינה? לא זכור לי". עורך הדין חן הודיע כי בכוונתו להציג בהמשך בפני החוקר קטעים מתועדים מתוך חקירותיה של אלוביץ', במטרה לבחון האם הופעלו עליה אמצעים פסולים שנועדו לקדם את אותה מטרה נטענת.
על כך הגיב בן ארצי: "אם תראה לי אשמח לראות". העד שב והדגיש כי אין הוא זוכר תוכנית פעולה ייעודית שנרקמה בעניינה של אלוביץ', והבהיר כי תפקידו כחוקר היה להגיע לחקר האמת בלבד: "אני לא זוכר שהייתה תוכנית כזו". לדבריו, השימוש באמצעי חקירה שונים נעשה במסגרת החוק המותרת, ולא חרג מהמקובל בחקירות מורכבות אחרות שבהן נטל חלק לאורך השנים.
עוד בטרם עלתה שאלת גיוס עדי המדינה, התעורר ויכוח עקרוני בין חן לבין בן ארצי סביב השימוש במונח "תוכנית חקירה". בן ארצי הביע הסתייגות מפורשת מהביטוי, וטען כי עלול להשתמע ממנו כאילו החוקרים קיבעו מראש מטרה או תוצאה מסוימת שאליה שאפו להגיע בכל מחיר: "אין פה תוכנית שאומר מה רוצה להגיע, זה דינמי".
הוא הסביר כי מהלכי החקירה משתנים בזמן אמת בהתאם לממצאים ולמידע שנמסר מפי הנחקרים. עורך הדין חן הציע מצידו להשתמש במינוחים חלופיים כגון "תכנון", "מתווה" או "מפת דרכים". בסופו של דבר אישר בן ארצי כי מתקבלות החלטות מוקדמות באשר לפעולות הנדרשות, וכי החוקרים נערכים מראש בגיבוש שאלות ובזימון נחקרים, אך עמד על ההבחנה החיונית שבין תכנון מבצעי של פעולות לבין סימון מראש של תוצאות החקירה.
העימות סביב מעמדה של איריס אלוביץ' בחדרי החקירות נוגע באחת מטענות הליבה של צוותי ההגנה בתיק ארבעת אלפים: הטענה כי גורמי האכיפה פעלו מתוך סימון מטרות מוקדם ולא בחלו בהפעלת מנופי לחץ פסולים על בני משפחה כדי לייצר עדי מדינה נגד ראש הממשלה. מבחינת פרקליטיו של אלוביץ', הוכחת קיומה של תוכנית שמטרתה להשתמש באיריס אלוביץ' כדי להשפיע על שיקול דעתו של בעלה נועדה לקעקע את חוקיות מהלכי החקירה, להציגם כפגיעה חמורה בזכויות נחקרים, ולערער את הלגיטימיות של חומרי הראיות ושל עדויות עדי המדינה שגויסו במסגרת הפרשה.
