דלג לתוכן הראשי
צילום: קנבה
צילום: קנבה

טעות קטנה לפני 4,000 שנה הפכה לאוצר ארכיאולוגי

אפרת ברינר
אפרת ברינר

עקבות כפות רגליים של כלב שהוטבעו בלבנת בוץ טרייה לפני כארבעת אלפים שנה התגלו בין שרידי בית שנשרף בתל טבשנלי הויק שבמערב טורקיה • הלבנה, שיוצרה מתערובת של אדמה, מים ותבן, שימשה לבניית קיר בית מגורים ושימרה רגע אקראי מחיי היומיום של היישוב הקדום, עד שחולצה לאחרונה בשלמותה מבין ההריסות בידי צוותי החפירה


שר התרבות והתיירות של טורקיה, מהמט נורי ארסוי, הכריז לאחרונה על תגלית ארכיאולוגית ייחודית באתר העתיקות טבשנלי הויק שבמחוז קוטהיה, לאחר שבמהלך חפירות ארכיאולוגיות הנערכות במקום ברציפות מאז שנת 2021 נחשפה לבנת בוץ עתיקה בת כארבעת אלפים שנה הנושאת עקבות כפות רגליים של כלב. הממצא יוצא הדופן נחשף מבין הריסותיו של בית מגורים שנשרף כליל בשלהי תקופת הברונזה, ולוכד רגע שגרתי ומלא חיים מההיסטוריה האנושית הקדומה.

לפי הודעת משרד התרבות והתיירות הטורקי, בוני הבתים בתקופת הברונזה נהגו לייצר לבנים באמצעות ערבוב של אדמה, מים ותבן, ולאחר מכן הניחו אותן לייבוש מלא תחת קרני השמש. עוד בטרם הספיקה הלבנה להתקשות ולהתמצק, דרך עליה כלב שחלף במקום בטעות והותיר בה את עקבותיו.

הלבנה שולבה בהמשך כחלק מקיר של בית מגורים, והטביעות נותרו חבויות ומוגנות בתוכו עד אשר שרפה עזה כילתה את המבנה. כעת, אלפי שנים לאחר מכן, חילצו הארכיאולוגים את הלבנה מבין גלי ההריסות כשהסימנים העתיקים נראים בבירור על גבי פני השטח שלה.

ארכיאולוגיה, אילוסטרציה | צילום: קנבה

השר מהמט נורי ארסוי תיאר את הממצא כפרט קטן אך יוצא מגדר הרגיל מתוך חיי היומיום ביישוב הקדום, וציין כי בעוד חפירות ארכיאולוגיות חושפות מבנים, שרידים אדריכליים וחפצים שונים, עקבות אלו משמרות רגע שקרה באופן מקרי לחלוטין. החפירות באתר מתנהלות בהובלתו של הפרופסור ארקאן פידאן מאוניברסיטת בילג'יק שייח אדבאלי, החוקר את תולדות ההתיישבות המקומית.

האתר הארכיאולוגי טבשנלי הויק, המשתרע על פני שטח של לפחות ארבעים וחמישה הקטר במחוז קוטהיה, נחשב לאחד היישובים הגדולים ביותר מתקופת הברונזה באזור מערב אנטוליה. תולדותיו של התל העתיק משתרעות על פני אלפי שנים, אך עיקר שגשוגו ופריחתו התרחשו בתקופת הברונזה, אז הפך למרכז יישובי משמעותי באזור.

אילוסטרציה | צילום: קנבה

החשיבות של התגלית נעוצה בממד האנושי והאישי שהיא מוסיפה למחקר הארכיאולוגי. מעבר למידע ההנדסי על שיטות בנייה, חומרי גלם ואירועי חורבן כגון שרפות, הממצא מקפיא בזמן את תנועתו של בעל חיים שהתהלך בין בוני הבתים לפני ארבעת אלפים שנה.