סרטון של פעיל המחאה אלדד יניב משנת 2016 הוצג היום (ראשון) במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, ביקש באמצעות הסרטון לבחון טענות שלפיהן גורמים במשטרה היו מתוסכלים מהחלטותיו של מנדלבליט שלא לאשר התקדמות בחקירות, ואף ניסו להפעיל עליו לחץ. מנדלבליט אישר כי הוא זוכר לחצים שהופעלו עליו באותה תקופה, אך לא אישר את הטענות בנוגע למעורבות המשטרה בהפעלתם.
במהלך הדיון החזיר עורך הדין חדד את מנדלבליט אל החודשים אוקטובר ונובמבר 2016, פרק זמן שבו התנהלו בדיקות מקדימות שונות בעניינו של ראש הממשלה במקביל להליכים נוספים. הסנגור ביקש לברר מול מנדלבליט האם הוא זוכר את ממדי הלחץ שהופעל עליו כדי שיורה על מעבר מבדיקה לפתיחה בחקירה פלילית מלאה נגד נתניהו.
חדד שאל ישירות: "אתה זוכר איזה לחץ הפעילו עליך במשטרה, בתקשורת, על פתיחה בחקירה?". מנדלבליט השיב בקצרה: "זוכר לחץ שהיה". חדד טען כי לא היה מדובר בלחץ שגרתי אלא במכבש לחצים כבד במיוחד, ובהמשך קשר אותו באופן ישיר להפגנות הסוערות שהחלו להתארגן באותם ימים נגד היועץ המשפטי לממשלה. לדברי הסנגור, באותה תקופה התנהלו במקביל כמה הליכים ובדיקות רגישות, ובהם תיק 1000, תיק 2000 וכן השלמות חקירה בתיק המעונות.
בהמשך הדיון הציג חדד על גבי המסכים באולם סרטון שפרסם אלדד יניב ב-30 בנובמבר 2016. לדברי הסנגור, יניב תיאר בזמן אמת את תחושות התסכול ששררו בקרב חוקרי המשטרה בעקבות בלימת המהלכים על ידי מנדלבליט, ואף שיתף בגלוי בניסיונות שנעשו כדי ללחוץ עליו לשנות את עמדתו המשפטית.
"כמו המייל שלא סיפרו": העקיצה של חדד שהצחיקה את השופטים
בסרטון שהוקרן נשמע יניב אומר: "ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, וזה לא עזר". חדד טען נחרצות כי אמירות אלו מוכיחות שגורמים במשטרה הדליפו מידע ותדרכו גורמים שמחוץ למערכת אכיפת החוק. לדבריו, החוקרים לא הסתפקו בהעברת חומרים לעיתונאים, אלא העבירו מידע ישיר גם לפעילים המרכזיים שהובילו את גל המחאות נגד מנדלבליט ונגד נתניהו: "לא תדרכו רק עיתונאים, גם פעילים במחאה".
נציגי התביעה מיהרו להתנגד לחלק מהשאלות, ובין הצדדים פרץ ויכוח על היכולת לעמת את מנדלבליט עם תוכן הדברים ולדרוש ממנו להתייחס אליהם. השופט משה בר־עם התערב והציע למקד את קו החקירה בשאלה האם מנדלבליט ידע בפועל על מהלכים אלו ובאיזה אופן.
לאחר הסדרת ההתנגדויות נשאל מנדלבליט אם הוא מכיר את אלדד יניב והשיב בחיוב. כאשר שאל חדד אם ידע שיניב היה ממובילי המחאה נגדו באותה תקופה, השיב מנדלבליט כי יניב פעל נגדו עוד קודם לכן. בהמשך שאל הסנגור האם ייתכן שבנובמבר 2016 שרר תסכול ממשי במשטרה בעקבות החלטותיו שלא לאשר התקדמות מהירה בחקירות. מנדלבליט השיב בחיוב לאפשרות שהוצגה לו, אך כאשר חדד ביקש לקשור את הדברים ישירות לטענותיו של יניב על ניסיונות ממוקדים להפעיל עליו לחץ, הסתייג מנדלבליט והשיב: "לא יודע".
חדד המשיך וטען כי הדברים משתלבים עם שורת עדויות ומסמכים נוספים שהוצגו במהלך המשפט, אשר מלמדים לשיטתו על מתיחות שיא ששררה בין לשכת היועץ המשפטי לממשלה לבין בכירי אגף החקירות. הסנגור הזכיר בהקשר זה גם את הטענה שלפיה מנדלבליט הטיח בחוקרים כי אם אינם שבעי רצון מהחלטותיו המקצועיות, הם מוזמנים לעתור נגדו לבית המשפט העליון.
"אני מבולבל – מה הציפייה?": השופט בר-עם הקשה על מנדלבליט
במהלך הוויכוח הסוער הצהיר חדד כי אין לצפות ממנדלבליט להודות בפה מלא שההפגנות הציבוריות השפיעו על שיקול דעתו, ואף הפטיר באולם כי הוא מוכן לחבר אותו למכשיר פוליגרף כדי לבחון סוגיה זו, עד אשר התערבו השופטים וביקשו להשיב את הדיון לבירור עובדתי של הדברים שהיו בידיעתו האישית של העד.
הצגת הסרטון והעימות סביב תסכולם של חוקרי המשטרה נוגעים באחת מטענות הליבה של צוות ההגנה: קיומו של לחץ פוליטי, ציבורי ותקשורתי פסול שהיטה את שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. טענת ההגנה כי גורמי משטרה שיתפו פעולה עם מובילי מחאות הרחוב ותדרכו אותם בזמן אמת כדי "להפוך את השולחן" על מנדלבליט, נועדה לערער את מראית העין של חקירה אובייקטיבית ונקייה משיקולים זרים.
"לא שאני מכיר": מנדלבליט נשאל על הרחבת החקירה בתיק 1000
הודאתו של מנדלבליט בכך שהופעל עליו לחץ כבד וכי במשטרה אכן שרר תסכול מהחלטותיו הראשוניות, מספקת להגנה חיזוק לטענה שההחלטה על פתיחת החקירה הפלילית בתיקי האלפים נולדה מתוך כניעה לאווירה ציבורית עוינת ולא אך ורק מתוך שיקולים ראייתיים טהורים. ממצאים אלו מהווים נדבך מרכזי בתשתית העובדתית שהסנגורים מבקשים להניח בפני השופטים לצורך ביסוס טענת "הגנה מן הצדק".
