היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, אישר היום (חמישי) במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט המחוזי בירושלים כי הופעלו עליו לחצים כבדים בתקופת הבדיקות הראשוניות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדברים נאמרו לאחר שסנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציג פרסומים תקשורתיים מספטמבר 2016, שבהם נמתחה ביקורת חריפה ונוקבת על מנדלבליט בשל החלטותיו בנוגע להיקף הבדיקות והגבלת החוקרים.
חדד ביקש להראות לבית המשפט כי בתקופה שבה מנדלבליט בחן אילו כיווני חקירה לאשר, פורסמו ידיעות וטורי דעה שהציגו אותו כמי שמונע מהמשטרה ומהפרקליטות להתקדם בבירור החשדות נגד נתניהו. במהלך החקירה הציג הסנגור פרסום שבו נטען כי היועץ המשפטי לממשלה בולם את דרישת המשטרה, בגיבוי גורמים בכירים בפרקליטות, לזמן את ראש הממשלה לחקירה באזהרה.

מרדכי דוד הטיח שאלות במנדלבליט – והוצא מבית המשפט | צפו
הסנגור טען כי הפרסומים הללו לא הסתפקו בביקורת מקצועית רגילה, אלא הציגו את מנדלבליט באור שלילי כמי שמנסה באופן מכוון לעכב את החקירה או למנוע את חשיפת האמת: "זה לא סתם לחץ… האשמות שלפיהן היועץ המשפטי לממשלה משבש את החקירה, מטייח חשדות ובוגד במערכת".
בשלב זה של חילופי הדברים, התערב השופט משה בר-עם וביקש לברר באופן ישיר האם אכן הופעלו לחצים בפועל על מנדלבליט באותה תקופה רגישה. מנדלבליט השיב ללא היסוס: "כן". והוסיף כי כבר התייחס לכך במסגרת ישיבות קודמות של החקירה. חדד הסביר כי מטרתו אינה רק להוכיח את עצם קיומם של הלחצים, אלא להאיר את אופיים ואת עוצמת הביקורת הציבורית הקשה שהופנתה כלפיו, אשר הציגה אותו כמי שמונע את הרחבת הבדיקות בשעה שהוא עצמו ביקש להקפיד על מסגרת מצומצמת ומוגדרת.

מה קרה בהפסקה? מנדלבליט חזר לאולם ושינה את תשובתו: "טעיתי"
כאשר חדד המשיך והציג פרסומים נוספים המייחסים לו מתן אפשרות לנחקרים לתאם עדויות, הגיב מנדלבליט: "אני לא זוכר את הכתבות האלה, אבל אני זוכר כתבות שתקפו אותי".
הסנגור הפנה בהמשך גם לפרסומים של העיתונאים גידי וייץ ובן כספית, וטען כי המידע שהופיע בתקשורת באותם ימים שיקף פרטים פנימיים וסודיים לחלוטין שלא היו ידועים כלל להגנה באותה עת. לדוגמה, הוזכרה הערכה שיוחסה למנדלבליט על אפשרות גיבוש ראיות לעבירת פשע שההתיישנות עליה היא עשר שנים. מנדלבליט השיב כי הדבר משתמע אולי מהפרסום, אף שלא זכר את פרטיו המדויקים, בעוד חדד הדגיש את האבסורד בכך שפרטים מדיונים פנימיים דלפו לתקשורת שנים רבות לפני שהועברו כחומרי חקירה מוסדרים להגנה.

מנדלבליט ביקש מים, חדד: "תתנהג יפה תקבל גם סוכריה"
במרכז קו הטיעון של חדד עמדה המסקנה כי הפרסומים הללו היו חלק ממסכת לחצים מתוכננת שנועדה לכופף את ידו של מנדלבליט ולאלץ אותו לאשר בדיקות נוספות נגד נתניהו. חדד הזכיר כי מנדלבליט ביקש למקד את הבדיקות אך ורק בקבלת טובות הנאה בהיקפים משמעותיים מאנשי עסקים ודרש פיקוח הדוק, אך כאשר כיוונים מסוימים לא סיפקו תוצאות, גבר הלחץ התקשורתי להרחיב את היריעה.
מנדלבליט אמנם אישר שהופעלו עליו לחצים וכי פורסמו נגדו כתבות ביקורתיות רבות, אך דחה את הטענה שלפיה הפרסומים היו חלק ממהלך מכוון ומאורגן שנועד להכתיב לו את החלטותיו. הדיון כולו השתלב במארג הרחב של חקירת גבולות הסמכות, שבה הזכיר חדד את האמירה הנחרצת של מנדלבליט מתוך הפרוטוקול הפנימי מ־2016: "אני אמרתי על מה בודקים. יש לי מנדט שאני מחליט על חקירות רוה"מ. אם טעיתי, קחו אותי לבג"ץ" – אמירה שהדגישה את מאבקו לשמור על שיקול דעתו מול הסערה הציבורית.
