יום העדות הרביעי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, נפתח הבוקר (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים בעימות מילולי חריף בין ההגנה לתביעה סביב חשיפת פרוטוקולים וחומרי חקירה חסויים, ובהמשך עבר לחקירתו הנגדית של מנדלבליט על ראשיתו של תיק 1000.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג טענות שלפיהן גורמים בכירים במשטרה – ובראשם קצין המשטרה ערן קמין – פעלו באמצעות העיתונאי בן כספית כדי לאסוף מידע על ראש הממשלה, ואף הפעילו עליו לחץ כבד למסור חומרים, מבלי שהדברים הובאו כלל לידיעתו או לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט אישר כי לא ידע על פעילות מסוג זה, והדגיש ששימוש בעיתונאי כשלוחה משטרתית לצורך עקיפת הדרישה לאישורו הוא פסול מיסודו.
אחרי שלושה ימים סוערים: מנדלבליט חוזר לעדות רביעית
הדיון נפתח ללא נוכחותו של מנדלבליט, במטרה ללבן מחלוקת קשה סביב תגובות שהתביעה ביקשה להגיש לבית המשפט המבוססות על פרוטוקולים וחומרים שאינם גלויים בפני ההגנה. חדד דרש שהתביעה לא תוכל לעשות שימוש בציטוטים סלקטיביים ממסמכים שההגנה חסומה מלעיון בהם, ודרש מדיניות של "או הכול או כלום", תוך האשמת התביעה ב"צ'רי פיקינג", כלומר בחירת ציטוטים מתוך הקשרם.
חדד אף הביא כדוגמה מסמך שהוצג בעבר כאישור לחקירה, אך שנים לאחר מכן, עם הסרת השחרה, התברר שנכתב בו דווקא "לא לחקור בעניין ראש הממשלה". לאחר חילופי דברים סוערים והתערבות השופטים, הוסכם שהתגובות יוגשו ידנית לעיון השופטים ללא ציטוטים מהחומרים שבמחלוקת טרם החלטה שיפוטית.
מהמניעים הזרים ועד ההקלטות הסודיות: סיכום עדות מנלדבליט
עם כניסתו של מנדלבליט לאולם, מיקד חדד את חקירתו במועד שבו ניתן האישור הראשון לבדיקת החשדות במסגרת תיק 1000. לאחר בלבול ראשוני והצגת מזכרים המצביעים על חודש יוני 2016 כממלכת האישורים הראשונה, נזכר מנדלבליט והשיב נחרצות כי בחודש אפריל באותה שנה "לא היה שום אישור", ובכך ניסתה ההגנה לבסס כי פעולות איסוף מידע מוקדמות בוצעו ללא סמכות כדין.
החקירה התגלגלה לפעילותו של קצין המשטרה ערן קמין ולקשריו עם העיתונאי בן כספית עוד מתקופת נובמבר 2015, טרם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד. חדד טען שקמין נפגש עם כספית ללא אישור, ואף ביקש ממנו לשכור חוקר פרטי כדי לאסוף מידע על נתניהו, לשוחח עם גורמים ולהקליט אנשים בחשאי. מנדלבליט הבהיר כי דבר לא דווח לו על כך.
האישורים החסרים, השאלות הקשות והאזהרה: סיכום עדות מנדלבליט
לשאלותיו הנוקבות של הסנגור על ההבדל בין עבודתו העצמאית של עיתונאי לבין ניצולו על ידי משטרה כדי לעקוף את חובת קבלת אישור היועמ"ש לחקור ראש ממשלה, הסכים מנדלבליט עקרונית: "ברור! לא יכול להפעיל עיתונאי כידו הארוכה", אישר מנדלבליט, תוך שהוא מבחין בין תחקיר עיתונאי עצמאי לגיטימי לבין הפעלה פסולה של איש תקשורת כשלוח משטרתי.
בשיא הדיון הקריא חדד ציטוטים שייחס לבן כספית עצמו, שלפיהם המשטרה פנתה אליו ביוזמתה לבקשת עזרה, והוא נדרש לעמוד מול "תותחים כבדים" של לחצים מצד הרשויות עד שנעתר לבקשה לסייע. חדד שאל את מנדלבליט האם ידע שהמשטרה הפעילה "תותחים כבדים" ועל ידי כך לחצה על עיתונאי לאסוף חומרים על נתניהו ללא אישורו.
מנדלבליט השיב בהפתעה "מה פתאום", והבהיר כי הדברים נעשו לחלוטין ללא ידיעתו או אישורו, לרבות עדות שמסר כספית בנובמבר 2016 ביחידת ההונאה, תחת חקירת מומי משולם, שלא אושרה על ידי היועמ"ש. הדיון נעלם אל תוך בחינה מחודשת של גבולות הגזרה החוקיים שבהם פעלו החוקרים בשלבים הרגישים של תחילת החקירות.
חשיפת האפשרות שקציני משטרה בכירים, כדוגמת ערן קמין, הפעילו לכאורה עיתונאים כזרוע ארוכה כדי לאסוף מידע ולעקוף במודע את דרישת החוק המחייבת קבלת אישור מוקדם מן היועץ המשפטי לממשלה טרם חקירת ראש ממשלה, חושפת פגמים מבניים חמורים בשלביהן המוקדמים של חקירות תיקי האלפים. ההודאה של מנדלבליט כי לא ידע על מגעים אלו וכי שימוש בעיתונאי כשלוח משטרתי הוא פסול מיסודו, מעניקה להגנה כלי נשק רב-עצמה בטענה לקיומו של הליך פגום וחסר סמכות חוקית כבר מראשיתו.
