היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התייצב היום (רביעי) בפעם הרביעית על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים, להמשך חקירתו הנגדית הידי סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד. העדות מגיעה בצל שלושה דיונים סוערים שבהם נחשפו פערים עמוקים בין זיכרונו של מנדלבליט לבין מסמכים רשמיים, הועלו שאלות קשות על תוקף האישורים שניתנו לחקירות נתניהו, ונחשפו פעולות חקירה שבוצעו במשטרה ללא ידיעתו המוקדמת.
בין היתר, ביום העדות השלישי אתמול, נאלץ מנדלבליט לאשר כי ראש הממשלה לא הוזהר במפורש בחשד לעבירת שוחד בתיק 4000, ואף התקשה לזכור אם אישר חקירה ספציפית בעבירה זו בנוסח מפורש.
מהמניעים הזרים ועד ההקלטות הסודיות: סיכום עדות מנלדבליט
בפתח עדותו הראשונה, מיקד עו"ד חדד את החקירה בשאלת הפיקוח ההדוק של היועץ המשפטי לממשלה על חקירות נתניהו. מנדלבליט הבהיר כי לא אישר אישית כל פעולת חקירה שגרתית, אלא הסתמך על דיווחים וישיבות עבודה שבהן הוצגו לו ההתפתחויות המרכזיות. אחד הרגעים הטעונים ביותר התרחש כאשר מנדלבליט הודה כי אכן בוצעו פעולות חקירה מסוימות ללא אישורו, הגם שניסה להבחין בין הצורך באישור מוקדם לפעולות דרמטיות לבין השוטף.
בהמשך נשאל על תיק 3000, והעיד כי לא זיהה במסגרתה חשד פלילי נגד נתניהו, לא ידע שהמשטרה מכוונת את החקירה אל עבר ראש הממשלה, ומעולם לא אישר חקירה נגדו בתיק זה. נוסף על כך, באותו דיון התברר כי מנדלבליט הורה בזמנו לבטל ניסיון להציב האזנת סתר لנתן אשל מחשש לחדירה פסולה לעניינים פוליטיים, ואף הודה שלא הכיר לעומק את מלוא פרטיו של תרגיל החקירה שבוצע למקורבת של עד המדינה ניר חפץ.
האישורים החסרים, השאלות הקשות והאזהרה: סיכום עדות מנדלבליט
סוגיה נפיצה נוספת שעלתה נוגעת לחתימתו של מנדלבליט עצמו על כתב האישום המתוקן נגד נתניהו. חדד הציג השוואה בין כתב האישום המקורי מינואר 2020 לבין המסמך המתוקן מינואר 2021, ודרש לדעת האם חתם במו ידיו על שניהם. מנדלבליט הודה כי הוא זוכר היטב את מעמד החתימה המקורית, אך אין לו זיכרון ודאי מחתימה על הנוסח המתוקן; חדד הצביע על דמיון חשוד וסימן מריחה זהה המעידים לכאורה על העתקת חתימה ממסמך אחד לאחר, בעוד מנדלבליט דחה את האפשרות לקבוע זאת בוודאות על סמך זיכרונו.
במקביל, בכל הנוגע ל-315 אירועי הסיקור שנוספו לתיק 4000 בעקבות דרישת בית המשפט להוכיח "היענות חריגה" באתר וואלה, אישר מנדלבליט כי לא עבר בעצמו על כלל חומרי הראיות ועל כל אירוע בנפרד, אלא סמך באופן מלא על תסקיר ועבודת צוות הפרקליטות – דבר שההגנה טוענת שמעיד על היעדר ביקורת עצמאית מספקת.
"אין מקום לחקירה נגד רה"מ": הגילוי הדרמטי בחקירת מנדלבליט
ביום העדות השני היפנה חדד את הזרקור למחדלים סביב האישורים המוקדמים שניתנו בשלבים הראשונים של תיק 4000. הסנגור הציג למנדלבליט מזכר פנימי משנת 2021 שבו תיאר היועץ לשעבר את האישורים שהעניק, והטיח בו: "אני חושב שהפילו אותך בפח, דברים שלא גולו לך", תוך טענה שחוקרי המשטרה פעלו מאחורי גבו כדי לדוג חומרים נגד ראש הממשלה.
מנדלבליט דש את הטענה שהפרקליטות הסתירה ממנו מידע במזיד, וטען כי ליווי הפרקליטות היווה זרוע מקצועית נאמנה, אך הודה שאם אכן הוסתר ממנו מידע מדובר באירוע חמור. כמו כן, מנדלבליט הסכים בדיון שראוי היה לדרוש אישור מפורש להרחבת בדיקות בזק, אך טען שפגם פרוצדורלי כזה אינו פוסל אוטומטית את הראיות. לשאלות על תיעוד דל של האישורים שניתנו בעל פה, הודה שניתן היה להקפיד על רישום מפורט יותר, אך דחה בתוקף טענות על הפעלת לחץ פסול עליו בקבלת ההחלטות המקצועיות, וציין כי חילופי דברים קשים שהתפתחו באולם בין חדד לתובעת יהודית תירוש אף חייבו התערבות שופטים והפסקה בלשכה.
מוקד הדיון אתמול התמקד בטיב האזהרות שנמסרו לנתניהו ובמהות האישורים המקוריים שניתנו בתיק 4000. מנדלבליט הודה כי למרות זכרונו הכללי על אישור חקירת נתניהו באזהרה בתיקי האלפים, הוא התקשה לזכור אם אישר באופן מפורש עבירת שוחד. כאשר חדד חשף כי במסמכים נעשה שימוש במונח הכללי "עבירות מתחום טוהר המידות" בלבד, הסביר מנדלבליט שביקש להעניק לחוקרים מרחב תמרון.
אולם, כאשר הוצג לו נוסח האזהרה הרשמי שנמסר לנתניהו במרץ 2018 ונדרש לציין האם המילה "שוחד" הופיעה בו, אישר מנדלבליט חד-משמעית כי היא נעדרה ממנו. הדבר הוביל לטענת הגנה חריפה על פגם מהותי שמנע מהנחקר להבין את מלוא חומרת החשדות נגדו, בעוד מנדלבליט הגדיר זאת כתקלה אפשרית אך עמד על תוקף החקירה.
בשלב נוסף של עדותו אתמול, נשאל מנדלבליט על ידי חדד האם שיקולים זרים או פוליטיים השפיעו על ההחלטות הדרמטיות, ועומת עם אמירה שיוחסה לו מול התובעת תירוש, שלפיה נתניהו מאיים להוביל ל"הפיכה משטרית" בדומה להונגריה ופולין ושעליהם להציל את הדמוקרטיה.
בעוד התביעה התנגדה נחרצות לניסיון לחטט במניעי אנשיה, השופט משה בר-עם קבע כי טענות על שיקולים זרים עשויות להיות רלוונטיות למשפט בכפוף ךתשתית עובדתית. במקביל, החקירה נגעה גם לתיקי "ביביטורס" הישנים מתקופת קודמו יהודה ויינשטיין, כאשר מנדלבליט הודה שחלק מפעולות הבדיקה המוקדמות הללו כלל לא הוצגו בפניו בצורה מלאה בטרם חידוש ההליכים.
החקירה הנוכחית מעניקה להגנה כלים משמעותיים לערער על תקינות השלבים המוקדמים של החקירות, היעדר תיעוד סדור לאישורים, ופערים בנסיבות מסירת אזהרות השוחד. מצידו, מנדלבליט ממשיך להגן על עקרונות קבלת ההחלטות שלו, דוחה טענות להסתרה מכוונות ומדגיש כי פעל ביושר מקצועי מלא. הדיון היום צפוי להמשיך לחשוף את אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש.
