עימות חזיתי בין סנגור ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, לבין נציגי הפרקליטות התפתח הבוקר (שלישי) במסגרת יום עדותו השלישי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בבית המשפט המחוזי בירושלים. במוקד המחלוקת עמד מסמך פנימי מאוקטובר, שהוצג בדיון ובו הופיעה קביעה מפורשת לפיה "אין מקום לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה ואח'". חדד זעם על כך שמשפט קריטי זה הושחר במשך חמש שנים והסתיר מידע מהותי להגנה, בעוד התובעת יהודית תירוש התנגדה לשאלות בטענה שיש להגן על החיסיון של דיונים ושיחים פנימיים.
במהלך הדיון הציג חדד מסמך מחודש אוקטובר שלדברי התביעה היוותה אישור של היועץ המשפטי לממשלה, אך לטענת ההגנה מדובר בהתכתבות פנימית בלבד. במסמך הופיעה פנייה ליועמ"ש ובה נכתב: "ראה את המסמך שכתבה אלי, פרקליטות מיסוי וכלכלה", ולאחר מכן צוין במפורש כי "אין מקום לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה ואח'". חדד הפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שדווקא החלק השולל לחלוטין את הצורך בחקירה נגד נתניהו הוא זה שהושחר במסמכים שהועברו להגנה.
התנגדה, חזרה בה – ושוב התנגדה: העימות הסוער בין חדד לתירוש
"זה הוסתר מבית המשפט חמש שנים. זו השחרה ששאלתי למה זה הוסתר", העיר חדד, והוסיף כי מדובר בחלק המבטא לכאורה אישור לאי-פתיחה בחקירה, שאינו מצדיק שום הסתרה. השופט עודד שחם בר-עם התייחס אף הוא למסמך וציין כי "זה לא אישור", מה שחיזק את טענת ההגנה כי התביעה הציגה מצג שגוי בנוגע לאישורים הרשמיים שניתנו לכאורה בתיק.
בעקבות חקירתו של חדד סביב ההשחרות, התנגדה התובעת יהודית תירוש להמשך קו השאלות, ומנדלבליט הוצא מהאולם בזמן שהצדדים טענו את טיעוניהם בפני השופטים. תירוש טענה כי הפרקליטות פעלה בהתאם להנחיות בית המשפט והעבירה את מלוא המידע הניתן מתוך הפרוטוקולים הקיימים, תוך הבהרה כי אין אישור כתוב רשמי בנמצא. לדבריה, בית המשפט מעולם לא הורה לחשוף את כלל השיחים הפנימיים שניהלו גורמי האכיפה, לרבות זהות הדוברים והנימוקים שניתנו מאחורי הקלעים.
בפעם השלישית: אביחי מנדלבליט שב הבוקר לדוכן העדים
תירוש הפנתה בהקשר זה לעמדות משפטיות, לרבות דבריו של נשיא העליון יצחק עמית, המגנים על מתחם ההתייעצויות הפנימיות. כמו כן, טענה כי היועץ לשעבר זומן כדי להעיד אך ורק על עובדות החקירה והאישורים שנתן בזמן אמת, וכי אין להפוך את עדותו לבירור משפטי סביב האופן שבו ניהלה הפרקליטות את הליך גילוי המסמכים בבית המשפט.
מנגד, עו"ד חדד דחה את עמדת התביעה על הסף והדגיש כי השאלות סביב ההשחרות נוגעות ישירות למסמכים שיצאו מלשכת היועץ עצמו. לדבריו, כאשר גורם נדרש למסור מידע לפי החלטה שיפוטית ונמנע מכך פעם אחר פעם, חקירתו על הסיבות למחדל זה היא זכות לגיטימית המותרת בכל הליך משפטי תקין. חדד אף ציין כי בפרוטוקולים קודמים העידו נציגי הפרקליטות עצמם – ובהם תירוש ואלון גילדין – כי ההחלטה אילו חלקים להשחיר התקבלה באופן בלעדי בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ולא על ידי בית המשפט.
נתניהו: "צריך לחקור את מנדלבליט ובכירי הפרקליטות"
בשלב זה התערב השופט בר-עם וביקש לחדד את נחיצות השאלה: "למה חשוב לאדוני לדעת?" שאל השופט, כשהוא תוהה מדוע זהות הכותב של תרשומת פנימית קריטית להגנה כל עוד עצם קיומה של האמירה מוכר. חדד השיב כי הסוגיה חיונית משום שהמסמכים הוצגו תחילה כאישורי חקירה רשמיים, בעוד שבפועל הוסתרו מהם פרטים לבנים שנועדו למנוע מההגנה לחשוף את האמת סביב נסיבות קבלת ההחלטות. הדיון הסוער ממשיך להעסיק את בית המשפט סביב שאלת חוקיותם והיקפם של אישורי החקירה בתיקי האלפים.
כאמור, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התייצב ליום עדותו השני במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. עדותו נמשכת על רקע שורת סוגיות דרמטיות שעלו בדיונים הקודמים, ובראשן המחלוקת סביב פעולות חקירה שבוצעו ללא אישורו, החשד שהועלה מצד ההגנה בנוגע להעתקת חתימתו על כתב האישום המתוקן, והודאתו בכך שלא בחן בעצמו את כל 315 אירועי הסיקור שנכללו בתיק 4000.
