עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, נמשכה היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים. סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, התמקד בפעולות שביצעה המשטרה במסגרת החקירות ובמידת הפיקוח שהפעיל עליהן היועץ המשפטי.
במהלך הדיון תיאר מנדלבליט אירוע חריג שהרגיז אותו במיוחד, שבעקבותיו דרש מהחוקרים להפסיק פעולה מסוימת בהיעדר חשד אישי נגד נתניהו. בהמשך הדיון, התייחס מנדלבליט להאזנות סתר שבוצעו בפרשה, והודה כי נעשו פעולות של האזנות סתר שלא כחוק וחרגו מהמותר כלפי בני משפחתו של ראש הממשלה ומעורבים נוספים.
במהלך החקירה שאל חדד את מנדלבליט על מקרים שבהם המשטרה ביצעה פעולות חורגות או כאלו שלא תאמו את ציפיותיו, ועל אופן תגובתו. מנדלבליט אישר כי זכור לו מקרה שהכעיס אותו מאוד, אף שציין כי אינו מצליח לשחזר את מלוא פרטי הישיבה שבה עלה הנושא.
כאשר ביקש השופט עודד שחם לברר כיצד באו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקולים, הסביר מנדלבליט שמדובר היה באירוע רגיש ובעייתי שהפריע לו רבות: "אני זוכר, זה מאוד רגיש ובעייתי, וזה הפריע לי מאוד. ביקשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש לכם משהו שמחבר אותו באופן אישי לעבירות, ולא היה". הוא הוסיף כי הבהיר לחוקרים באופן חד-משמעי: "מה שנאמר לא מקובל עליי, תפסיקו עם זה מיד", וציין כי ההנחיות ניתנו במסגרת הישיבות שהתקיימו.
במסגרת המענה לשאלות על אמצעי החקירה והשימוש בהם, נדרש מנדלבליט לסוגיית האזנות הסתר בתיקים. תחת לחץ החקירה הנגדית, הודה מנדלבליט כי במסגרת ההתנהלות המשטרית בפרשה אכן בוצעו האזנות סתר שלא כחוק או ללא הסמכה מספקת, בין היתר סביב מעורבים ובני משפחה של ראש הממשלה, וכי הוא עצמו נדרש להתערב לאחר מעשה כדי לעצור חריגות פסולות מסוג זה.
הדיון עבר בהמשך לעסוק באמצעים הטכנולוגיים הספציפיים ששימשו את רשויות האכיפה. מנדלבליט ציין כי במהלך כהונתו לא עסק באופן אישי בכל מערכת טכנולוגית שהופעלה על ידי גופי החקירה, אך הדגיש כי בתיקים מרכזיים ציפה שהאזנות סתר מרכזיות יובאו לידיעתו. כשנשאל במפורש על ידי חדד האם הכיר את מערכת הריגול פגסוס בזמן אמת, השיב מנדלבליט בשלילה: "התשובה לא".
בהמשך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התברר כי נשקלה האפשרות לפתוח בחקירה נגד גורמים שהיו מעורבים בפעולת חקירה פסולה, אולם לבסוף הוחלט שלא לעשות זאת מחשש לפגיעה בניהול משפט נתניהו. מנדלבליט אישר כי מדובר היה באירוע חמור, שלדבריו הצדיק לכל הפחות טיפול משמעתי, אך הסביר כי העדיף להימנע מצעדים שעלולים היו לשבש את ההליך המשפטי.
במהלך החקירה הציג עו"ד עמית חדד מכתב מ-10 בספטמבר 2019, ששלח מנדלבליט לראש לשכת עורכי הדין דאז, אבי חימי, ובו התייחס לטענות בדבר פגמים בהתנהלות החוקרים. חדד עימת אותו עם הקביעה שלא נמצא פסול בחקירה, וטען כי היא אינה מתיישבת עם העובדות שהתבררו בהמשך. מנדלבליט הסביר כי גיבש את תשובתו על סמך המידע שנמסר לו באותה עת.
כאשר נשאל על הלחצים שהופעלו על נחקרים במטרה להפוך אותם לעדי מדינה, השיב מנדלבליט: "לא הייתי חוקר, לא הייתי בחדר חקירות ולא הייתי מעורב בשום דבר שהיה קשור לחקירות. הביאו לי ממצאים". לדבריו, לא התקיים בפניו דיון בשאלה אילו לחצים יש להפעיל על נחקרים כדי להביאם לחתום על הסכמי עד מדינה.
בהמשך הודה מנדלבליט כי לא ידע בזמן אמת על הלחצים שהופעלו על ניר חפץ. "לא הכרתי את הלחץ שהיה על ניר חפץ", אמר. כשחדד שאל אם פעולות חמורות מסוג זה לא הובאו לידיעתו, השיב בחיוב. בהתייחס לטענה שלפיה חוקרים ניסו להביא להחלפת עורך דינו של נחקר, הבהיר מנדלבליט כי מדובר בהתנהלות פסולה. "שחוקר יגיד לנאשם או לחשוד 'תחליף את עורך הדין שלך' – לא מקובל", אמר.
בשלב זה התערב השופט עודד שחם ושאל אם מנדלבליט היה חותם כיום על המכתב ששלח בשנת 2019 באותו נוסח. מנדלבליט לא השיב באופן חד-משמעי והסביר כי אינו זוכר את מלוא פרטי האירועים. עם זאת, הוא שב והדגיש כי התערבות בקשר שבין חשוד לסנגורו אינה מקובלת עליו.
בהמשך ביקש חדד לברר כיצד טופלו פעולות החקירה הפסולות שהתגלו. הוא שאל אם נחקרו המעורבים, אם ננקטו צעדים משמעתיים או אם נרשמה הערה בתיקם האישי. בתגובה חשף מנדלבליט כי התקיים דיון בשאלה אם לפתוח בחקירה של המחלקה לחקירות שוטרים, אולם עלה חשש שמהלך כזה יפגע במשפט נתניהו.
"היה אירוע אצלי, זה הפריע לי מאוד, זה פסול ולא נכון", אמר מנדלבליט. לדבריו, האפשרות לפתוח בחקירה העלתה חשש לשיבוש ההליך, בין היתר בשל הצורך לחקור גורמים המעורבים בתיק. הוא הסביר כי הנחה לבצע בירור על בסיס מסמכים, מבלי להפגיש בין העדים הרלוונטיים לאירוע, כדי למנוע פגיעה במשפט.
מנדלבליט הבהיר כי ההכרעה התקבלה לאחר שנשקלו שתי אפשרויות: פתיחה בחקירה נגד מי שחרג מסמכותו, או מתן עדיפות להמשך ניהול תיקי נתניהו. "זה היה הבירור שהיה, זו ההתלבטות שהייתה, אם לעשות חקירה של מח"ש או למנוע את זה", אמר. לדבריו, בסופו של דבר החליט לתעדף את הטיפול בתיק נתניהו על פני מיצוי הדין עם מי שחרג.
עוד הוסיף כי האירוע הצדיק לכל הפחות טיפול משמעתי. "המקרה ההוא היה צריך, לכל הפחות, משמעתי. זה מה שהתכוונו לעשות", אמר, והסביר כי הוחלט להסתפק בבירור המבוסס על מסמכים בשל החשש מפגיעה במשפט.
חדד ביקש להמשיך ולברר מי העלה את החשש מפני שיבוש ההליך ואם הטענה הגיעה מצד הפרקליטות, אולם מנדלבליט השיב כי אינו זוכר. במהלך חילופי הדברים התנגדה התובעת ליאת תירוש לאופן הצגת השאלות, והעימות בין הצדדים נמשך.
כאמור, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, מתייצב היום על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיוק שבע שנים חלפו מאז הרגע הדרמטי שבו הודיע על החלטתו להעמיד את נתניהו לדין בתיקי האלפים, אך הפעם הוא אינו מופיע כנציג מערכת האכיפה והתביעה, אלא מוזמן כעד הגנה מרכזי כדי להשיב לשאלות צילומי הסנגוריה על אופן התנהלות החקירות.
מוקד עדותו של מנדלבליט סובב סביב טענתה המרכזית של ההגנה, לפיה פעולות חקירה קריטיות נגד ראש הממשלה בוצעו עוד בטרם ניתן להן אישורו הרשמי של היועץ המשפטי לממשלה, או שהמשטרה חרגה מהגבולות שהוזמנו. עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים את נתניהו, צפויים לחקור את מנדלבליט במשך שבעה ימי דיונים שאינם רצופים, וזאת שבועות ספורים בלבד לפני הבחירות לכנסת.
