עימות נרשם היום (ראשון) במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, לאחר שסנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציג בפניו את כתב האישום המקורי והמתוקן וביקש להשוות בין החתימות המופיעות עליהם. מנדלבליט הודה כי אינו זוכר שחתם על המסמך המתוקן, אך דחה את המסקנה שהציג חדד לגבי מקור החתימה והטענה שמישהו לקח אותה. בהמשך הדיון אישר כי הוראות החוק נועדו בין היתר למנוע רדיפה של ראש ממשלה, והתייחס להיקף הפגישות שקיים במסגרת ניהול החקירות, לצד התנגדויות סוערות של התביעה והוצאת העד מן האולם.
במהלך החקירה ביקש חדד לבחון את מעורבותו הישירה של מנדלבליט בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה ובתיקונו. מנדלבליט אישר כי ההחלטה על העמדה לדין הייתה שלו, וכי קרא את כתב האישום המתוקן לפני מספר חודשים, אך כשנשאל על חתימתו על כתב האישום המתוקן, השיב שאינו זוכר אם חתם עליו בפועל.
מנדלבליט נשאל עם מי התכונן לעדות – ומהומה פרצה באולם
חדד ביקש להציג את המסמכים על המסך באולם בית המשפט, ובהם כתב האישום המקורי והנוסח המתוקן. מנדלבליט עמד על כך שזיכרונו ברור לחלוטין ביחס למסמך הראשון, אך לא לגבי השני: "יש לי זיכרון בעיניים מוחשי שאני חותם על כתב האישום המקורי נגד ראש הממשלה. אין לי זיכרון עובדתית על חתימה על כתב אישום מתוקן. לא יודע אם חתמתי".
כאשר התבקש להשוות בין המראות, הבהיר כי הוא מעיד אך ורק על בסיס זיכרונו ואינו עוסק בספקולציות, ואמר: "זה יפתיע אותי, בית משפט נכבד, אני על בסיס זיכרון. זה תפקידי, לא ספקולציות".
שבע שנים אחרי שהעמיד את נתניהו לדין: מנדלבליט מעיד במשפט
בשלב זה הפנה חדד את תשומת לבו של מנדלבליט לדמיון הבולט בין החתימות בשני המסמכים, וטען כי ניכר שלא הוא שחתם פיזית על הנוסח המתוקן אלא נעשה שימוש בחתימה מהמסמך המקורי: "אותה א', אותה מריחה, זה ברור שלא חתמת על המתוקן, מישהו לקח את זה".
מנדלבליט לא קיבל את מסקנת הסנגור והשיב שהדברים אינם חד-משמעיים כפי שהוצגו. המחלוקת בין השניים התמקדה בהבחנה שבין ידיעת הנוסח לבין שאלת החתימה המקורית בפועל. חשוב להדגיש כי מדובר בטענה שהעלה הסנגור במהלך החקירה, ולא בקביעה שיפוטית.
הדיון עבר בהמשך לעיסוק בהוראות סעיף 17 לחוק-יסוד: הממשלה, המחייבות את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש ממשלה. מנדלבליט אישר כי הכיר את ההוראות ופעל לפיהן. כשנשאל האם תכלית החוק נועדה בין היתר למנוע שימוש לרעה בסמכויות ורדיפה של ראש ממשלה, השיב בחיוב והרחיב: "יותר מזה, אני אדגיש. מה שחשוב לי זו לשון החוק. אני צריך לקיים אותה בגלל המחוקק. זה נכון גם שיש תכלית לחוק הזה, רדיפה של גורמים מסוימים". היועמ"ש לשעבר הוסיף כי קיימות הוראות מיוחדות הנוגעות גם לבעלי תפקידים בכירים נוספים, ובהם נשיא המדינה ושופטים, והדגיש את חובתו לפעול בהתאם להוראות הדין.
החוקר, הפרוטוקולים והאישורים: כל המוקשים שמחכים למנדלבליט
בשלב נוסף בחקירה שאל חדד את מנדלבליט אם אמר בעבר למישהו שהמשטרה פועלת מאחורי גבו, ומנדלבליט השיב: "יכול להיות". בהמשך התפתח דיאלוג אישי בין השניים כאשר חדד הבהיר למנדלבליט כי אינו עומד לדין אלא מטרתו לברר את השתלשלות האירועים. חדד השיב: "גם אני, ונעשה את זה יחד".
לאחר מכן ביקש חדד לברר את היקף מעורבותו של מנדלבליט בפעולות המשטרה ואת מספר הפגישות שהתקיימו בתקופת החקירות. מנדלבליט ציין כי הפגישות לא התקיימו בהכרח מדי שבוע, וכשנשאל האם התקיימו יותר ממאה פגישות, השיב: "עשרות פגישות". הוא אישר כי הפגישות עסקו בעניינים מהותיים, אך הדגיש כי לא כל פעולת חקירה הובאה בפניו לאישור.
לקראת המשך החקירה ביקש חדד להעמיק בשאלות נוספות, אך בשלב זה התערבה התובעת ליאת תירוש והתנגדה לאופן ניהול התשאול ולקטיעת תשובות העד. בעקבות ההתנגדות והוויכוחים הסוערים בין ההגנה לתביעה – שבמהלכם מחה חדד על התערבות התביעה ואף התפתח עימות מילולי באולם – הורה בית המשפט על הוצאת מנדלבליט מן האולם כדי לאפשר לצדדים להציג את טענותיהם. הדיון נמשך בבחינת גבולות החקירה הנגדית, אופן ההתנהלות מול מערכת אכיפת החוק, והתזכורת לכך שבתיק 3000 מנדלבליט שב והדגיש כי לא זיהה חשד פלילי נגד נתניהו.
במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, הציג עו"ד עמית חדד דברים שנאמרו בעדות קודמת, ב-8 באפריל 2024, שלפיהם החקירה התנהלה תחת פיקוח הדוק של הדרגים הבכירים במשטרה והיועץ המשפטי לממשלה, וכי התקבלו אישורים לפעולות החקירה.
מנדלבליט ביקש להבהיר כי אף שהיה מעורב בפיקוח על החקירות, הוא לא אישר כל פעולה שביצעו החוקרים. "לא ישבתי בחדרי החקירות של המשטרה, לא הייתי בחקירות שלהם, לא יודע מה הם עושים ומה מדברים", הסביר. לדבריו, בשל חשיבות התיק ביקש לקיים ישיבות עדכון, אך הדגיש: "לא עדכנו אותי בכל פעולה, ממש לא".
כאשר נשאל ישירות בידי השופט עודד שחם אם אישר כל פעולת חקירה, השיב מנדלבליט: "בוודאי שלא". הוא הסביר כי לא התכוון לאשר כל פעולה שביצעה המשטרה, וכי ציפה לקבל לאישורו את הפעולות המרכזיות בלבד. "לא ציפיתי לכל פעולה, אבל פעולות מרכזיות, התשובה בהחלט כן", אמר.
בהמשך הקשה חדד ושאל אם נכון שכל בקשה, זימון עד ופעולה אחרת אושרו על ידו. מנדלבליט השיב: "בדיעבד לא נכון". כשנשאל אם בכל זאת בוצעו פעולות שלא אושרו, אישר את הדברים ואמר: "כן, לא רבים, אבל היו דברים". חדד שאל אם מדובר בדברים חמורים, ומנדלבליט השיב בחיוב, לפי התמלול.
מנדלבליט התייחס גם לצורך בפיקוח על המשטרה, במיוחד כאשר החקירה נוגעת לראש ממשלה. לדבריו, יש לאזן בין החובה לברר חשדות לבין הצורך למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בנבחר ציבור. "מצד שני צריך להיזהר. המשטרה, שתמיד בכל המקרים הם סוסים בוערים, הם מנסים להגיע כמה שיותר חזק לחשד של העבירה", אמר מנדלבליט, והבהיר כי מדובר בתופעה שהוא מזהה גם בחקירות אחרות.
לדבריו, דווקא בשל מעמדו של ראש הממשלה נדרש פיקוח מיוחד על עבודת החוקרים. מנדלבליט הדגיש כי אין להשאיר חשדות בלתי מבוררים, אך במקביל יש להקפיד שהחקירה לא תגלוש לשיקולים פוליטיים. "חשוב הפיקוח הזה כשמדובר בראש ממשלה במיוחד", אמר.
כאמור, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, מתייצב היום על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיוק שבע שנים חלפו מאז הרגע הדרמטי שבו הודיע על החלטתו להעמיד את נתניהו לדין בתיקי האלפים, אך הפעם הוא אינו מופיע כנציג מערכת האכיפה והתביעה, אלא מוזמן כעד הגנה מרכזי כדי להשיב לשאלות צילומי הסנגוריה על אופן התנהלות החקירות.
מוקד עדותו של מנדלבליט סובב סביב טענתה המרכזית של ההגנה, לפיה פעולות חקירה קריטיות נגד ראש הממשלה בוצעו עוד בטרם ניתן להן אישורו הרשמי של היועץ המשפטי לממשלה, או שהמשטרה חרגה מהגבולות שהוזמנו. עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים את נתניהו, צפויים לחקור את מנדלבליט במשך שבעה ימי דיונים שאינם רצופים, וזאת שבועות ספורים בלבד לפני הבחירות לכנסת.
