שבע שנים לאחר שהכריז על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, צפוי להציג את עצמו היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים ולהעיד לראשונה במשפטו של נתניהו. אלא שהפעם הוא אינו מופיע כנציג מערכת אכיפת החוק, אלא כעד שהוזמן על ידי צוות ההגנה של ראש הממשלה, המבקש לחקור אותו על אופן פתיחת החקירות, הפיקוח על החוקרים וההחלטות שהתקבלו במהלך גיבוש תיקי 1000, 2000 ו-4000.
עדותו של מנדלבליט צפויה להיות אחת העדויות המרכזיות בשלב ההגנה, לא משום שהוא יכול להעיד ממקור ראשון על כל האירועים שבבסיס האישומים, אלא משום שהיה בעל הסמכות המשפטית שאישרה את חקירות ראש הממשלה, פיקחה עליהן וקיבלה לבסוף את ההחלטה להעמידו לדין.
מנדלבליט יעלה לדוכן העדים במשפט נתניהו: זה מה שצפוי בדיון
סנגוריו של נתניהו, ובראשם עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, ביקשו להקדיש לחקירת מנדלבליט שבעה ימי דיונים. המועדים שנקבעו הם 11 ו-12 באוקטובר, ובהמשך 18 עד 22 באוקטובר, אם כי עדיין קיימת אפשרות שבית המשפט יצמצם את משך העדות. מנדלבליט ביקש לדחות את הופעתו לחודש נובמבר בשל התחייבויותיו האקדמיות, אך השופטים דחו את בקשתו.
לב העימות הצפוי הוא סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי חקירה פלילית נגד ראש ממשלה לא תיפתח אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לטענת ההגנה, חלק מפעולות הבדיקה והחקירה בעניינו של נתניהו בוצעו לפני שניתן להן אישור מתאים, או חרגו מגבולות האישור שניתן.
סעדה חושף מה קרה בפגישות עם מנדלבליט: "ראיתי אותו ממש רועד"
מנדלבליט, מנגד, טען בעבר כי אישר את פתיחת הבדיקות והחקירות כדין, לרבות אישורים בעל פה שתועדו בתרשומות פנימיות. לפי עמדתו, החוק אינו מחייב שההסכמה תינתן דווקא במסמך חתום מראש. בית המשפט כבר דן בטענה המקדמית של ההגנה, מתח ביקורת על היעדר תיעוד כתוב מסודר בזמן אמת, אך לא קיבל את הדרישה לבטל את כתב האישום מטעם זה.
ההבחנה הזאת חשובה: גם אם ההגנה תצליח להוכיח שפעולת חקירה מסוימת בוצעה ללא אישור מתאים, אין פירוש הדבר שכל כתב האישום יתבטל אוטומטית. השופטים יצטרכו לבחון את מהות הפגם, היקפו, השפעתו על הראיות והסעד המשפטי המתאים.
הבחירות ברקע: המשמעות של זימון מנדלבליט לעדות במשפט נתניהו
תיק 1000: העדות שעלולה להציב את מנדלבליט מול דבריו שלו
בתיק 1000, המכונה פרשת המתנות, מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, לצד פעולות שביצע בעניינים הקשורים למילצ'ן, כאשר נתניהו כופר באישום. מבחינת ההגנה, השאלה המרכזית שתופנה למנדלבליט אינה רק אם קיבל החלטה לפתוח בחקירה, אלא מה בדיוק התיר לחוקרים לבדוק, באיזה מועד, והאם פעולות שביצעו לפני הרחבת האישור היו חוקיות.
אחת העדויות המשמעותיות ביותר בהקשר הזה היא עדותו של סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין, שהיה מעורב בחקירות נתניהו והעיד מטעם ההגנה. בנובמבר 2025 סיפר חבקין כי החוקרים ניצלו חקירות שנגעו לפרשות אחרות, ובהן המעונות ומלון רויאל ביץ', כדי לשאול שאלות על קשריו של נתניהו עם מילצ'ן, וכי הבדיקות האלה נעשו ללא אישור מתאים של היועץ המשפטי לממשלה, כשאין בידיו הסבר טוב להתנהלות הזאת. המשמעות מבחינת ההגנה ברורה: חבקין הוא חוקר שהיה חלק ממערך החקירה, ולכן דבריו עשויים לשמש בסיס לטענה שהמשטרה הרחיבה בפועל את הבדיקות מעבר למסגרת שאושרה לה.
לכך מצטרפות התבטאויותיו של מנדלבליט עצמו: בפברואר פורסם תוכנן של התבטאויות שאמר מנדלבליט בישיבה עם חוקרי המשטרה בשנת 2016, ובהן צוטט אומר: "זה בפירוש לא מה שאישרתי בזמנו", לצד התבטאות לפיה לא היה פותח בדיקה נגד ראש ממשלה על סמך סיגרים ושמפניות מלפני עשור.
אלא שכאן קיימת מחלוקת מהותית: הפרקליטות פרסמה בהמשך קטעים נוספים מאותו דיון וטענה כי דברי הביקורת של מנדלבליט התייחסו דווקא לאפיק חקירה אחר, שנגע לאודליה כרמון, ולא לבדיקה שהתפתחה לתיק המתנות, לשיטתה, מנדלבליט דווקא התיר להמשיך בבדיקת נושא המתנות. זוהי בדיוק אחת הסוגיות שבהן עדותו עשויה להיות מכרעת.
תיק 2000: האם ההתנהלות מול בעלי כלי תקשורת נאכפה באופן שוויוני?
בתיק 2000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, שבהן נדונו אפשרויות להשפיע על הסיקור העיתונאי ועל פעילות העיתון המתחרה "ישראל היום" – ומוזס מואשם בהצעת שוחד. ההגנה מבקשת להראות כי מגעים בין פוליטיקאים לבין בעלי כלי תקשורת, לרבות שיחות על חקיקה וסיקור, היו תופעה רחבה יותר, ושיש לבחון מדוע חלק מהמעורבים הועמדו לדין ואחרים לא.
בתחילת אוקטובר 2026 העיד חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, ממקדמי הצעת החוק להגבלת "ישראל היום", שסיפר על פגישות שקיים עם מוזס ועל המגעים סביב החקיקה, והסביר כי פגישות עם בעלי כלי תקשורת הן חלק מהעבודה הפרלמנטרית המקובלת. כבל סיפר שנציגי "ישראל היום" הציעו לו סיקור אוהד בניסיון לשכנעו לסגת מהחוק, אך לדבריו לא ראה בכך שוחד, והוא עצמו נחקר באזהרה אך לא הועמד לדין.
מבחינת סנגורי נתניהו, מדובר בהשוואה שעשויה לתמוך בטענת האכיפה הבררנית. מנדלבליט עשוי להידרש להסביר כיצד נבחנה ההתנהלות של כבל מול מוזס, מדוע הוחלט שלא להגיש נגד כבל כתב אישום, ואילו הבדלים משפטיים וראייתיים הצדיקו לדעתו את ההחלטות השונות, כמו גם מדוע מעשיו של נתניהו סווגו כמרמה והפרת אמונים בעניינו של מוזס הוגש אישום בהצעת שוחד.
תיק 4000: תרגילי החקירה, עד המדינה וההחלטה שלא להזהיר עד מרכזי
תיק 4000 הוא האישום החמור מבין השלושה, שבו מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים על רקע מתן הטבות רגולטוריות לבזק תמורת סיקור באתר "וואלה", ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים בשוחד, כאשר הנאשמים כופרים. בתיק זה מתמקדים הסנגורים בשני מישורים: ההחלטות שהובילו להרחבת החקירה והאופן שבו נאספו עדויותיהם של עדים מרכזיים.
עדות ערן שחם-שביט: ביולי 2026 העיד היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך לשעבר על השלבים הראשונים שבהם נבחנה האפשרות להרחיב את חקירת בזק לחשדות נגד נתניהו, וסיפר כי לא התרשם מהראיות באותו שלב ואף חשב ש"אין פה ממש", כשבישיבה אצל פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן-ארי בשנת 2017 התקבלה גישה זהירה ולא ניתן אישור גורף להרחיב מיד את החקירה לשוחד.
מעמדו של אילן ישועה: בנוגע למנכ"ל "וואלה" לשעבר ועד התביעה המרכזי, שחם-שביט העיד כי לאחר שישועה החל למסור פרטים סבר שיש מקום לבחון את חקירתו באזהרה, אך בן-ארי הסבירה שאין צורך בכך משום שההחלטה הייתה שלא להגיש נגדו כתב אישום. בישיבה אצל מנדלבליט בינואר 2018 הוחלט להשאיר את מעמדו כעד, תוך אפשרות לבחון זאת מחדש. כאן עשויים הסנגורים לשאול את מנדלבליט אם היה מעורב בהחלטה ואילו שיקולים הובילו לכך.
תרגיל החקירה נגד ניר חפץ: סוגיה רגישה הנוגעת ליועץ התקשורת לשעבר שהפך עד מדינה. בחקירתו זומנה אישה המקורבת אליו, שעדותה נשמעה בדלתיים סגורות ביולי, וההגנה טענה כי נעשה שימוש במקורבת במסגרת מערך לחצים בלתי ראוי.
חפץ עצמו תיאר בעבר לחצים קשים, אך בעדותו הבהיר שתרגיל החקירה עם המקורבת לא היה הגורם להחלטתו לחתום על הסכם עד מדינה, וכי שיקולים מרכזיים היו חתימתו של שלמה פילבר והחשש שמעורבים אחרים יקדימו אותו. בעבר הורה מנדלבליט שלא לזמן לתשאול את השוטרים שחקרו את חפץ אלא לבדוק באמצעות מסמכים, והסנגורים צפויים לשאול על כך.
שלמה פילבר והמלצת השופטים: עדות המדינה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר עוסקת במגעים בין המשרד לבזק והנחיות נתניהו, וההגנה מערערת על חלקים בגרסתו. ברקע עומדת גם הבהרת השופטים מיוני 2023 לפיה קיימים קשיים בהוכחת עבירת השוחד בתיק זה וההמלצה לשקול את חזרת התביעה ממנה, המלצה שהתביעה לא אימצה. מנדלבליט עשוי להישאל כיצד בחן את יסודות עבירת השוחד בעת קבלת ההחלטה.
