השמנה בגיל העמידה נחשבת למקור סיכון מוכר להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת למחלת אלצהיימר מציג נתונים מפתיעים ביותר. חוקרים מארצות הברית ומקנדה גילו כי לאחר שניתנת אבחנה של דמנציה, משקל גוף עודף קשור דווקא לאורח חיים ארוך יותר. הממצא מעורר עניין רב בקרב אנשי מקצוע, שכן השמנה מקושרת בדרך כלל לסיכונים בריאותיים מרובים, וכעת היא עשויה לספק תובנות על התפתחות המחלה.
שיעורי תמותה נמוכים יותר
צוות המחקר ניתח רשומות רפואיות של 4,523 מבוגרים בני 51 ומעלה בארצות הברית, שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר אך פיתחו אותה בהמשך. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על פי מדד מסת הגוף שלהם: משקל תקין, עודף משקל, השמנה בדרגה 1 והשמנה בדרגות 2 ו-3. במהלך תקופת מעקב של עד 20 שנה, נמצא כי נבדקים שהיו במשקל תקין היו בעלי סבירות גבוהה באופן משמעותי למות מוקדם יותר.
הנתונים הראו כי בקבוצת עודף המשקל הסיכון למות היה נמוך ב-16 אחוזים בהשוואה לבעלי משקל תקין. בקרב אנשים עם השמנה בדרגה 1 הסיכון היה נמוך ב-27 אחוזים, ואצל בעלי השמנה בדרגה 2 ו-3 נרשם סיכון נמוך ב-22 אחוזים. התוצאות נותרו יציבות גם לאחר שקלול משתנים כמו מין, השכלה, עישון, מחלות כרוניות והיסטוריית משקל. החוקרים משערים כי מאגרי שומן ושריר עוזרים להתמודד עם דילוג על ארוחות עקב שינויים מוחיים.
סימן פרוגנוסטי ולא המלצה
החוקרים מבהירים כי הממצאים אינם מהווים המלצה לחולי דמנציה לעלות במשקל, שכן המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי ישיר. עם זאת, מצב המשקל בעת האבחון יכול לשמש מדד פרוגנוסטי חשוב ולהבליט את המרכזיות של תזונה לבריאות המטופלים. תופעה זו, המכונה "פרדוקס ההשמנה", מוכרת גם ממחלות לב וכליות, ומחקרים עתידיים ינסו להבין לעומק את המנגנונים שעומדים מאחוריה.
