חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד, אריזונה ופנסילבניה טבעו בשנת 2022 את המונח "מוח לאחר חצות", המתאר כיצד השארות ערים בשעות הלילה המאוחרות משנה את פעילות המוח. לפי ההיפותזה, בשעות הלילה המוח הופך לאימפולסיבי יותר, רגשי יותר ובעל נטייה מוגברת למחשבות שליליות. השינויים הללו עלולים להוביל אנשים לבצע פעולות שיחרטו עליהן לאור יום, והם מקושרים לעלייה בהתנהגויות סיכון כמו פגיעה עצמית, אלימות, צריכת אלכוהול וחומרים ואכילה בלתי מבוקרת בשעות החשיכה.
השינויים הכימיים שמתרחשים במוח בלילה
החוקרים מסבירים כי התופעה נובעת משינויים ברמה התאית. מחסור בשינה מעמיס על סינפסות המוח, שהן החיבורים בין תאי העצב, ומקשה על חשיבה בהירה. במקביל, רמות הדופמין עולות, דבר שעשוי להגביר חיפוש אחר ריגוש, מחשבות לא רציונליות ואימפולסיביות. האזור הקדמי במוח, האחראי על בקרה, פגיע במיוחד למחסור בשינה, מה שגורם לאנשים להתפתות לגמולים קצרים ולהתעלם מהשלכות. בנוסף, רגשות חיוביים מגיעים לשפל בין השעות אחת לארבע לפנות בוקר, בעוד רגשות שליליים מגיעים לשיאם.
רבים לא מודעים: ההרגל הקטן בלילה שעלול לפגוע בבריאות שלכם
מחקר משנת 2024 בחן את הסיכון להתנהגויות קיצוניות ומצא כי הסיכון להתאבדות ולרצח מזנק בשעות הלילה, גם לאחר שקלול מספר האנשים הערים. הסיכון להתאבדות הגיע לשיאו בשעה שלוש לפנות בוקר והיה גבוה פי חמישה מהממוצע היומי, בעוד הסיכון לרצח הגיע לשיאו בשעה שתים בלילה והיה גבוה פי שמונה. המחקר הראה סיכון מוגבר אצל צעירים ואצל אנשים תחת השפעת אלכוהול. מחקר נוסף מ-2025 הצביע על סיכון מוגבר בקרב האוכלוסייה ההיספאנית, ככל הנראה עקב בידוד חברתי ומשמרות לילה.
השאלות הפתוחות והמחקרים המנוגדים
לקהילה המדעית עדיין אין תשובה חד-משמעית מה גורם לתופעה – האם אלו שיבושים בשעון הביולוגי, הצטברות חוסר שינה או גורמים סביבתיים כמו בידוד ונגישות לאלכוהול. כמו כן, לא כל המחקרים תומכים בהיפותזה: מחקר מ-2024 הראה כי ערות ממושכת דווקא הפחיתה נטילה של סיכונים, ומחקר נוסף שהציג מדידת פעילות מוחית מצא שמחסור בשינה לא גרם לעלייה בלקיחת סיכונים.
