תחקיר מקיף של ה"ניו יורק טיימס", שנשען על עדויות של יותר מ־15 איש שלקחו חלק בלחימה או עודכנו בפרטיה ופרסם היום (רביעי), חושף כיצד הצליחו החות'ים להשתלט בשבועות האחרונים על נקודה אסטרטגית קריטית בבאב אל-מנדב – זאת למרות שורת אזהרות זועקות שהועברו מראש לוושינגטון ולריאד.
הכתובת הייתה על הקיר זמן רב: המפקד התימני טארק סאלח, שפקד על הכוחות שהחזיקו בעיר הדרכים מוקחה, זיהה שהחות'ים מתכננים לכבוש את האזור במטרה לפרוץ אל מצר באב אל-מנדב, שדרכו עובר כ-10% מהסחר הימי העולמי. סאלח פנה לבעולות בריתו ודרש סיוע – הוא הפציר בסעודיה לספק לו חיפוי אווירי וביקש מארצות הברית לשבש את מערכות הקשר של הארגון. אלא שהמענה היה דל.
וושינגטון אמנם סיפקה מודיעין ותכנון, אך שללה מכל וכל תקיפות אוויריות. הסעודים, הגם שהם מחזיקים בחיל אוויר אדיר המצויד בחימוש אמריקני מתקדם, בחרו שלא להתערב בנרחב, ומדוע? התחקיר מעיד כי הדבר נותר תעלומה.
מעבר לפניות של סאלח עצמו, מתברר כי גופי המודיעין האמריקניים התריעו בפני הנהגת סעודיה חודשים ארוכים על התעצמות החות'ים, ואף הפצירו בהם לגשר על היריבויות וללכד את השורות בין הפלגים הנלחמים בממשלה התימנית.
בתקופה הקרובה: טורקיה תציב כוחות מיוחדים וטייסים בסעודיה
השטח החל לבעור עוד לפני המתקפה הגדולה. ברקע המלחמה שנפתחה בפברואר בין איראן לבין ארצות הברית וישראל, ניסו החות'ים תחילה לשדר עסקים כרגיל, אך מתחת לפני השטח התפרקה הפסקת האש בתימן לחתיכות. השיחות המדיניות נקלעו למבוי סתום, וביולי הגיע פיצוץ כאשר החות'ים האשימו את סעודיה בהפצצת שדה התעופה בצנעא כדי לחסום נחיתת מטוס איראני. מיד לאחר מכן הם הכריזו על מצור ימי נגד אוניות סעודיות, שיגרו טילים לעבר הממלכה, וסעודיה השיבה אש בתקיפות משל עצמה.
ב-9 באוגוסט הפכו האיומים למעשיים: החות'ים המטירו טילי פנים וכטב"מים לעבר נמל מוקחה במטרה לחסום את ציר האספקה הימי. רגע האמת הגיע ב-3 בספטמבר, עם פתיחת המתקפה הקרקעית. מאנשיו של סאלח נמסר כי האויב שלח לקרב לא פחות מ־80 אלף לוחמים בגיבוי מומחים איראנים – נתון שלא אומת באופן עצמאי, בעוד גורם חות'י בכיר דחה את הטענות על מעורבות טהרן. החות'ים הצליחו להבקיע את מרחב ההרים בקדאחה – אזור שהוחזק במשותף בידי כוחות סאלח ופלג נוסף, אך שיתוף הפעולה ביניהם קרס בשל חשדנות הדדית עמוקה.
תפנית בקרב בבאב אל-מנדב: החות'ים נסוגים ומאיימים על ריאד
למרות הלחץ הכבד, כוחות הממשלה הצליחו לבלום את התקדמות הארגון בהרים במשך חמישה ימים, תחת מטחי אש כבדים של ארטילריה, טילים וכטב"מים ונוכח סיוע אווירי סעודי זעום בלבד.
ואז, בערב ה-9 בספטמבר, הגיע השבר המוחלט. חייל שהיה פרוס בשטח סיפר כי בעודו מקבל דיווחים על כוחות חותי'ים המגיחים מכל עבר, נותק לפתע הקשר עם שאר היחידות. רגע לאחר מכן נישאו באוויר הצעקות שהפכו לסמל הקריסה: "לסגת! לסגת! לסגת! החות'ים כבר כאן!". בליל הבלהות שבין 9 ל-10 בספטמבר, איבדו הכוחות את השליטה על מחנה צבאי מרכזי בהרים ממזרח למוקחה והפכו לפגיעים לחלוטין.
זו החזית החדשה והקטלנית בין החות'ים לכוחות ממשלת תימן
במקום להיערך לבלימה, הצבא התפרק: החיילים נמלטו דרומה בהמסה המונית עד לעדן. בתוך לילה אחד התאיידו 1,800 מייל רבוע של שטח, וכל רצועת החוף – כולל אי אסטרטגי בלב מצר באב אל-מנדב – נפלה בשלל לידי החות'ים. לפי אנשיו של סאלח, לפחות 500 לוחמים ממשלתיים נהרגו ויותר מ־1,500 נפצעו.
מראות הבריחה היו סוריאליסטיים: לוחמים שנאלצו להשליך את נשקם לעמקים ולהסתיר כל סממן צבאי כדי להציל את חייהם. אחד החיילים מיהר לביתו, הציב למשפחתו אולטימטום של 15 דקות לברוח, ותיעד בדרך מכוניות משוריינות ממשלתיות שחלפו על פניו בטירוף "כמו קליעים".
הנפילה הצורבת של מוקחה הדליקה מחדש את האש בתימן והחזירה אותה למסלול של מלחמה אזורית מלאה. השבוע הפעילה סעודיה מסע הפצצות אווירי עציב במטרה לסייע לכוחות הממשלה לטהר את השטחים הכבושים, כשהיא נתמכת במודיעין אמריקני ממוקד. עד יום שלישי דיווחו כוחות הממשלה על בלימה והתקדמות וכיתור של כיסי התנגדות חות'יים במצר.
למרות זאת, המומחים מזהירים כי שאלת ההצלחה נותרה פתוחה, כמו גם שאלת היום שאחרי. ריאד התחייבה הפעם "לחסל" את החות'ים – הצהרה שמחזירה את הצללים של מסע המלחמה הכושל והמדמם שניהלה הממלכה באזור לפני כעשור.
התחקיר משרטט גם את האבולוציה של החות'ים: מתנועה דתית בשנות ה-90 שהתבססה על הזרם הזיידי באסלאם השיעי, דרך מרד עקוב מדם, ועד להשתלטות על צנעא ב-2014 שבריחה את השלטון הרשמי. למרות ההתערבות הצבאית של סעודיה ואיחוד האמירויות דאז, החות'ים שרדו, טיפחו את כוחם במהלך הפסקת האש ב-2022, והותירו מולם ממשלה חלשה ומפולגת קשות. כפי שהיטיב לתאר החוקר גרגורי ג'ונסן: "הממשלה התימנית היא למעשה פיקציה בשלב הזה. הם משקיעים יותר זמן בלחימה זה בזה מאשר בחות'ים".
כעת, האיום מוקצן פי כמה. השליטה בבאב אל-מנדב – צוואר בקבוק שדרכו עובר עשירית מהמסחר העולמי – מעניקה לארגון קלף מיקוח עצום מעבר לשיגורי הטילים לעבר ישראל והים האדום במהלך המלחמה בעזה. החות'ים אמנם מנסים לשדר כלפי חוץ מסרג הרגעה לקהילה הבינלאומית וטוענים כי פניהם מועדות אך ורק לסעודיה, אך זינוק מחירי הנפט מעל ל־100 דולר לחבית ממריץ אותם להרחיב את אחיזתם במדינה.
בצל הקרבות, האסון ההומניטרי ממשיך להעמיק. למעלה מ-180 אלף בני אדם נאלצו לעקור מבתיהם בשבועות האחרונים, כשהם נמלטים על נפשם בצפיפות על גבי טנדרים ואופנועים. חסן סוגייר, תושב שנמלט מעיירה סמוכה למוקחה, סיכם את האימה בשיחה עם העיתון: "הרגשתי כאילו הגיע יום הדין, כשכל אחד דואג לעצמו בלבד. אפילו לא הספקנו להיפרד מהשכנים, ואין לנו מושג מה עלה בגורלם".
