הסיפור החל בשנת 1959, כאשר טייס צבאי הבחין במקרה במבנה אדמה משונה במזרח טורקיה, סמוך לגבול עם איראן ובאזור הרי אררט – המקום שבו, כמתואר בספר בראשית, נחה תיבתו של נח בתום המבול. המבנה, שאורכו כ-157 מטרים, משך מיד תשומת לב עצומה בגלל צורתו המחודדת שמזכירה חרטום של כלי שיט גדול. לאורך השנים סרקו מומחים את המקום במכשירי מכ"ם שמסוגלים "להציץ" מתחת לאדמה, וגילו צורות גיאומטריות ישרות וקווים שנראו לחלקם כמו קירות או חללים פנימיים של ספינה.
אולם בקהילה המדעית נותרו סקפטיים: גיאולוגים הסבירו כי הטבע מסוגל ליצור צורות סימטריות ומרשימות בעצמו, כתוצאה של שחיקת רוח, מפולות בוץ ותזוזת סלעים לאורך מיליוני שנים. כדי להכריע בוויכוח, החליטו החוקרים לעבור משלב ההשערות לשלב המעשים. במשך כשלושה חודשים פעלו מדענים בשטח, ביצעו עשרות קידוחים ואספו כ-1,000 דגימות אדמה מעומקים שונים.
האם זו תיבת נח? החלו קידוחים במבנה המסתורי למרגלות הר אררט
אחרי יותר מ-60 שנות תעלומה: ממצא חדש באתר המזוהה עם תיבת נח
התנ"ך קם לתחייה: התגלית המרעישה בטורקיה על תיבת נוח
כעת, כל הדגימות הועברו למעבדות מחקר בבירה אנקרה. החוקרים יחפשו באדמה חומרים אורגניים ובעיקר עקבות של עץ עתיק – חומר שלא אמור להימצא באופן טבעי בתוך שכבות סלע כאלו. אם אכן יימצאו שרידי עץ, המדענים יבצעו בדיקות מעבדה מיוחדות של תיארוך פחמן כדי לקבוע בני כמה הם והאם הם מעשה ידי אדם. התוצאות, שצפויות להתקבל בחודשים הקרובים, לא בהכרח יקבעו שמדובר בתיבת נח, אך הן יוכלו לענות סוף סוף על השאלה הפשוטה: האם מדובר במבנה מלאכותי שבנו בני אדם, או פשוט בסלע שהטבע עיצב במקרה בצורת ספינה?
התיאור המקראי בספר בראשית, לפיו נחה התיבה "על הרי אררט", הצית במשך דורות את דמיונם של חוקרים, ארכאולוגים ואנשי דת שיצאו למסעות חיפוש מורכבים באזור ההררי של מזרח טורקיה. לאורך השנים פורסמו דיווחים רבים על תצפיות לכאורה של קורות עץ או צורות חשודות בשלג ובסלעים, אך אף אחד מהם לא זכה להוכחה מדעית מאומתת. המחקר הנוכחי במבנה "דורופינאר" מסמן מעבר לבדיקה מעבדתית ישירה, במטרה לבחון באמצעות כלים כימיים ופיזיקליים האם יש בסיס עובדתי להשערות ארוכות השנים.
