החוקר אנדרו ג'ונס מצוות "Noah's Ark Scans" חשף היום (חמישי) ב"פוקס ניוז" דוח פורץ דרך המבוסס על סריקות טכנולוגיות מתקדמות שבוצעו במבנה דמוי הספינה בטורקיה. הממצאים המעודכנים מצביעים על כך שמתחת לפני השטח מסתתר מבנה פנימי מורכב הכולל מנהרות וחללים שלא היו ידועים בעבר, מה שמקרב את הקהילה המדעית לאישור המקור המקראי של האתר המפורסם.
הממצא המרכזי והמפתיע ביותר שהוצג על ידי ג'ונס מתמקד בבדיקות מעבדה של דגימות הקרקע, אשר העלו כי בתוך המבנה קיים ריכוז של חומר אורגני הגבוה פי שלושה מאשר בסביבה הגאולוגית הטבעית שמקיפה אותו. נתון זה מעיד על כך שהחלל הפנימי של המבנה הכיל בעבר כמות עצומה של חומרים חיים, צמחיים או אורגניים אחרים, עובדה התואמת את ייעודה המקורי של התיבה כמקלט לבעלי חיים ולמזון.
מעבר לכך, הסריקות הטכנולוגיות חשפו מערכת של מנהרות וחללים נסתרים בתוך ה"ספינה", ממצא השולל במידה רבה את האפשרות שמדובר בתצורת סלע מקרית שנוצרה על ידי הטבע. הצוות הדגיש כי הממדים שנמדדו בשטח תואמים במדויק את המידות המצוינות בספר בראשית, כאשר אורך המבנה עומד על $300$ אמות.
החוקר אנדרו ג'ונס ציין כי הצוות פועל בנחישות כדי להוכיח את האמת ההיסטורית מאחורי תיבת נח, והראיות שנאספו עד כה מצביעות על כך שהאתר הוא למעשה השרידים הבלויים של הספינה המקראית. העובדה שהסריקות מראות חללים מוגדרים ומסודרים בתוך המבנה מחזקת את ההשערה כי מדובר בפרי עבודה אנושית ולא בתוצר של שחיקת סלעים טבעית בהרים.
האתר המדובר, המכונה מבנה דורופנאר, התגלה לראשונה בשנת 1959 על ידי טייס קרב טורקי שזיהה את הצורה החריגה בתצלום אוויר, ומאז הוא מהווה מוקד למחלוקות סוערות בין גאולוגים לאנשי דת. המיקום הגיאוגרפי בהרי אררט, המקום בו לפי המסורת נחה התיבה לאחר המבול, הפך את האתר ליעד מועדף למשלחות מחקר לאורך עשרות שנים, אך רק השימוש בטכנולוגיות סריקה מודרניות בשנת 2026 אפשר לחוקרים "לראות" מבעד לשכבות האדמה והאבן ללא צורך בחפירה הרסנית.

המשמעות של תגלית זו היא כבירה, שכן היא עשויה להפוך את אחד הסיפורים המכוננים ביותר בתרבות האנושית ממיתוס דתי לעובדה ארכיאולוגית מוכחת בשטח. מדובר בחיבור נדיר בין טכנולוגיית קצה לבין הטקסט התנ"כי, המצביע על כך שההיסטוריה המקראית עשויה להיות מדויקת הרבה יותר ממה שהניחו חוקרים סקפטיים בעבר. התגלית הנוכחית לא רק מחזקת את אמינות המקורות, אלא גם מעניקה הצצה נדירה לאופן שבו מבנים עתיקים שרדו אלפי שנים בתוך תנאי שטח קשים, וממתינה כעת לאישורים סופיים שעשויים לשנות את ספרי ההיסטוריה.
