דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

עוזבים את כדור הארץ: המהלך הדרמטי של אילון מאסק וגוגל

אפרת ברינר
אפרת ברינר

מהפכת הבינה המלאכותית עוזבת את כדור הארץ: אילון מאסק חזה כי בעתיד קרוב ל-100% מכוח המחשוב העולמי יפעל מחוץ לאטמוספרה • הרקע להצהרה הדרמטית: Project Suncatcher של Google, מיזם ניסיוני שנועד להציב שבבי AI מתקדמים על גבי לוויינים הניזונים מאנרגיית שמש רציפה • ענקית הטכנולוגיה מתכננת לשגר שני לווייני אב-טיפוס עד ראשית 2027 • אלא שבין השאיפות מרחיקות הלכת לבין המציאות עדיין ניצבים אתגרים הנדסיים מורכבים


תחזית עתידנית מרחיקת לכת מבית היוצר של אילון מאסק מסעירה את קהילת הטכנולוגיה העולמית: מנכ"ל SpaceX הצהיר הלילה (בין חמישי לשישי) כי בעתיד כמעט כל כוח המחשוב הדיגיטלי יועתק מכדור הארץ אל מעמקי החלל. דבריו של מאסק נאמרו בתגובה לפרסומים אודות Project Suncatcher – מיזם חדשני וניסיוני של חברת Google, הבוחן הצבה של מעבדי בינה מלאכותית על גבי רשתות לוויינים במסלול לווייני נמוך, כדי להפוך אותם למרכזי נתונים שמרחפים מעל כדור הארץ ומוזנים באנרגיה סולארית אינסופית.

"כמות כוח המחשוב בחלל תתקרב באופן ברור ל-100% מכלל כוח המחשוב", כתב מאסק בחשבון ה-X שלו, כשהוא משרטט מציאות שבה חוות השרתים העצומות – הזוללות כיום כמויות בלתי נתפסות של חשמל ומים לקירור – ייעלמו מפני הקרקע. הרעיון של גוגל מבוסס על ניצול שטח בלתי מוגבל לצד שמש קבועה: שבבי AI ייעודיים יותקנו בתוך לוויינים שיטוסו במבנה צפוף ומסונכרן. לוויינים אלה יתקשרו ביניהם ברשת תקשורת אופטית מהירה, יחלקו משימות עיבוד מורכבות של מודלי שפה ענקיים וייהנו מחשיפה רציפה לקרינת שמש לצורך ייצור חשמל נקי בפאנלים סולאריים.

למרות החזון השאפתני של מאסק, המיזם של גוגל נמצא כרגע בראשית דרכו ומתקדם בצעדים מדודים בהרבה. על פי התוכניות הרשמיות שפורסמו, החברה מתכוונת לשגר בשיתוף חברת הלוויינים Planet שני לווייני אב-טיפוס ראשוניים בלבד לקראת תחילת שנת 2027. מטרת השיגור היא לבחון את שרידות השבבים בסביבת החלל הקיצונית ואת יכולת הסנכרון והחישוב המשותף במסלול. אף שבסרטונים ברשת נטען כי שיגור ראשון יתבצע בימים הקרובים על גבי משגר Falcon 9, לוחות זמנים אלו לא אושרו רשמית על ידי גוגל.

אילון מאסק | צילום: שאטרסטוק

הזינוק המטאורי בפיתוח מודלי בינה מלאכותית יצר צוואר בקבוק עולמי בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים, המאיימים להכביד על רשתות האנרגיה היבשתיות. הפתרון החללי מציע תיאורטית מרחב אינסופי ומשאבי אנרגיה זמינים ללא פליטות פחמן, אך הדרך למימושו רצופה מכשולים טכנולוגיים כבירים.

בין האתגרים הבולטים: הגנה על מעבדי סיליקון עדינים מפני קרינה קוסמית הרסנית, הצורך בהעברת נפחי דאטה עצומים ובשיהוי נמוך אל המשתמשים על פני כדור הארץ, ועלויות שיגור ותחזוקה של חומרה שאינה ניתנת לתיקון ידני מרגע שהוצבה במסלול. בעוד גוגל מתמקדת כעת בניסוי היתכנות הנדסי מינימליסטי, מאסק כבר רואה את התמונה המלאה: יום שבו תשתיות הענן העולמיות ינדדו כולן אל מחוץ לאטמוספרה.