ראש ממשלת קנדה מארק קרני נאם בצהריים (חמישי) בפני הפרלמנט של האיחוד האירופי בשטרסבורג שבצרפת, והכריז כי הוא מברך על הצעת האיחוד להפוך את קנדה ל"חברה הנלווית" הראשונה בתולדות הגוש. בדבריו הבהיר קרני כי מטרת המהלך אינה להקים גוש שלישי שיתחרה בארה"ב, אלא להבטיח את העצמאות והחוסן הכלכלי של ארצו ושל אירופה. קרני הדגיש כי הברית נועדה לחיזוק החוסן כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בריבונות הקנדית, והבהיר כי איש לא יכתיב לארצו על אילו הסכמים לחתום.
אירופה מסמנת לקנדה: הדלת פתוחה, אבל לא לחברות מלאה
המהלך הדרמטי מגיע על רקע ההתרחקות של קנדה משותפתה הכלכלית והפוליטית המסורתית, בצל מלחמת הסחר שחידש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. טראמפ הטיל מכסים בגובה של עד 50% על מוצרים מקנדה, שהגיבה בצעדים דומים, לצד התבטאויות חוזרות ונשנות מצידו על רצון לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה ה-51 של ארה"ב. הלילה מחה טראמפ על היוזמה הקנדית-אירופית, הזהיר כי היא עשויה להוות "פעולה עוינת" נגד וושינגטון, ואיים להטיל מכסי ענק או אף לעצור לחלוטין את הסחר עם אירופה בענפים מסוימים.
את ההצעה המקורית להעניק לקנדה מעמד נלווה הציגה אמש (רביעי) נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, והיום (חמישי) הבהירו בבריסל כי אין בצעד שום כוונה עוינת כלפי ארה"ב. המעמד החדש אינו מוגדר כיום באמנות האיחוד, אך לפי הדיווחים מיועד לאפשר שילוב של קנדה בשוק האירופי בתחומים אסטרטגיים כגון אנרגיה, בינה מלאכותית, תעשייה ביטחונית ומינרלים קריטיים, ללא ויתור על עקרונות ריבוניים. המהלך יידרש לאישור המדינות החברות באיחוד האירופי וכן לאישור הפרלמנט הקנדי.
