אפשר להגדיר את השנה האחרונה כשנת ההסכמים הביטחוניים של סעודיה. בספטמבר 2025 נחתם ההסכם הראשון עם פקיסטן, הסכם עליו נאמר במעמד החתימה כי "נועד לשפר את ביטחונן ולהשיג ביטחון ושלום באזור ובעולם". עוד צוין כי "כל תוקפנות נגד אחת מהמדינות תיחשב כתוקפנות נגד שתיהן". במסגרת ההסכם סעודיה הסכימה להעביר לפקיסטן 4 מיליארד דולר בתמורה לנשק מקומי.
חודשיים לאחר מכן בן סלמאן הגיע לבית הלבן וחתם על הסכם ביטחוני עם ארה"ב. במסגרת הסכם זה ארה"ב התחייבה להעמיק את סיוע החימוש לממלכה ולאשר מכירה עקרונית עתידית של 300 טנקים אמריקניים, ומטוסי F-35. בתמורה, התחייבה סעודיה כי חברות אמריקאיות יהיו הבחירה הראשונה בהקמת פרויקטים גרעיניים אזרחיים בממלכה.
בחודש שעבר הגיע ההסכם המשמעותית השלישי, עם החתימה על הסכם "מכה". מדובר בשדרוג של הברית הביטחונית עם פקיסטן, אליו הצטרפה גם טורקיה. הסכם זה הגיע לאחר "שאגת הארי" והתקיפות האיראניות בסעודיה, ונועד לספק ברית הגנה. אך הצהרות שסיפקו ראשי המדינות החתומות לאחריו גילו פערים בין מטרות ההסכם של החברות השונות.
אפשר להגיד שסעודיה ניסתה לכסות עצמה מכל הכיוונים, אך חור קטן באזור הגבול עם תימן נשאר פתוח – ואף מדינה לא מוכנה לכסות אותו. מאז 2015 סעודיה נמצאת במערכה חמושה מול ארגון הטרור החות'י ולא מצליחה לגרום לו להפסיק לתקוף אותה. בחות'ים פגעו במהלך השנים במתקני נפט סעודי והביאו להרג שמוערך במאות חיילים סעודים.
השבוע החות'ים שוב הסלימו את המצב וירו לעבר הערים טאיף ,ג'דה ואפילו העיר הקדושה מכה – בה הופעלו אזעקות לראשונה. פעולה זו, שגם יכלה במידה מסוימת להדליק את העולם המוסלמי, גרפה מספר גינויים בלבד, כולל אחד מבת הברית הקרובה פקיסטן. למרות ההסכמים הרבים שנחתמו, אף מדינה לא הראתה רצון לעזור התקפית לממלכה הערבית.
כעת, במקום להפעיל את אחת הבריתות ולצאת למתקפה רחבה, סעודיה בחרה בעזרת הנציג שלה באו"ם להעביר מסר שקורא לשמור על המחויבות לחוק הבינלאומי במצבים של עימות. זאת לאחר שחות'ים הפרו מספר פעמים את החוקים הללו.
וכאן מגיעה השאלה שמעסיקה את העולם הערבי: מה שווים ההסכמים ההגנתיים של סעודיה אם היא לא יודעת להשתמש בהן? הממלכה הערבית, שעדיין רואה עצמה כמנהיגת העולם המוסלמי, פשוט מחלקת כספים עצומים למדינות איתן חתמה על הסכמים – מבלי לקבל שום דבר בתמורה. האם מדובר בפראיירית החדשה של המאה ה-21?
