המערכה הצבאית ברצועת עזה וההסלמה האזורית בזירה הימית מייצרות לישראל הזדמנויות אסטרטגיות חדשות, לצד האיומים הביטחוניים. בריאיון לתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת טל מאיר, ניתח היום (חמישי) סא"ל במיל' עמית יגור, לשעבר בכיר באגף התכנון ובמודיעין בצה"ל, את הפגיעה השיטתית בהנהגת חמאס בעזה ואת הלחץ הגובר של המיליציות הפרו-איראניות על סעודיה.
בראשית דבריו התייחס יגור לסיכולו של ראש חוליית הנוח'בה שפשטה על ישראל ב-7 באוקטובר ולטענות כי מדובר בשיקולים פוליטיים. יגור דחה את הטענות הללו והדגיש כי מדובר באסטרטגיה ישראלית עקבית וברורה: כל מי שהיה מעורב במתקפת הטרור ייפגע.

לאחר שתקפו את מכה: העולם המוסלמי מגנה את החות'ים
לדבריו, צה"ל פועל באופן שיטתי לחיסול בכירים בחמאס שמחזיקים בידע ארגוני קריטי לשיקום, מה שמוביל לכך שהפיקוד עובר לדורות המשך חסרי ניסיון ומיומנות. הוא הוסיף כי חמאס פעל לייצר סטטוס קוו מתוך אסטרטגיה למשוך זמן עד לתום כהונתו של דונלד טראמפ, בין היתר באמצעות השתהות בסעיפי פירוק הנשק, אך ישראל החליטה לא להמתין ושברה את הסטטוס קוו הזה.
בהמשך הריאיון התמקד יגור בהזדמנות האסטרטגית שנוצרה עבור ישראל מהמשבר בין החות'ים לבין סעודיה. לדבריו, האיומים הימיים הפכו ל"חרב פיפיות" עבור הציר האיראני. כפי שמיצרי הורמוז מאבדים מחשיבותם במסגרת נתיבי הכלכלה העולמית, כך קורה גם במצר באב אל-מנדב: תנועת הספינות במצר צנחה מכ-70 ספינות ביום לפני המלחמה לכ-20 בלבד כיום, לאחר שחברות הספנות הבינלאומיות התרגלו לעקוף את האזור.

החות'ים יורים למכה והברית החדשה של סעודיה נותרה בגדר הצהרות

דיווח ברויטרס: גורמים אמריקאים נפגשו עם נציגי החות'ים
כתוצאה מכך, הסביר יגור, המצור בבאב אל-מנדב כמעט אינו פוגע בכלכלה העולמית – אלא פוגע ישירות בסעודיה עצמה. הממלכה נתונה כעת ב"תנועת מלקחיים": מצפון וממזרח מצד איראן והמיליציות בעיראק הפוגעות באמצעות כטב"מים בצינורות הנפט, ומדרום מצד החות'ים החוסמים את ייצוא הנפט הסעודי למזרח אסיה.
לדברי יגור, מצב זה מחייב את ריאד לקבל הכרעה ולרדת מהגדר. עד כה ניסתה סעודיה להשתמש ב"קול כפול" – להרוויח תמיכה מארצות הברית אך להימנע מצעדים שוושינגטון דורשת, דוגמת נורמליזציה עם ישראל או הצטרפות למסדרון הסחר הבינלאומי IMEC. המצור הממשי שמפעיל הציר הפרו-איראני על כלכלתה עשוי לאלץ את ההנהגה הסעודית להכריע על צעדיה הבאים מול ארה"ב וישראל.
