אחרי חודשים של התפשטות מהירה ומספר מתים שהמשיך לטפס, ארגון הבריאות העולמי מדווח לראשונה על סימנים מעודדים במאבק באבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בחלק מהאזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר במחוז איטורי נרשמה ירידה בהעברת הנגיף, אך בארגון הבריאות העולמי (WHO) מבהירים כי ההתפרצות רחוקה מלהסתיים ועלולה להמשיך להתפשט. יותר מ-7,000 מקרי אבולה מאומתים דווחו החודש בקונגו.
ההתפרצות התרחבה לשבעה מחוזות והפכה לשנייה בקטלניותה שתועדה בעולם, אחרי המגפה במערב אפריקה בשנים 2014-2016. מדובר בהתפרצות הנגרמת מנגיף האבולה מזן בונדיבוגיו, השונה מזן זאיר שעמד במרכזן של התפרצויות קודמות ונגדו פותחו החיסונים המאושרים הקיימים.
ירידה בהדבקה בחלק ממוקדי התחלואה
לפי ארגון הבריאות העולמי, צעדי ההתערבות ובהם בידוד חולים, חקירות אפידמיולוגיות, מעקב אחר מגעים והרחבת מערך הבדיקות, מתחילים להראות תוצאות בחלקים שנפגעו במיוחד במחוז איטורי. "אנחנו מתחילים לראות סימנים מעודדים לכך שאנחנו משיגים התקדמות", אמר מנכ"ל WHO, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס. עם זאת, הירידה במספר המקרים בחלק מהאזורים אינה מעידה שההתפרצות נבלמה ברמה הארצית. הנגיף כבר הגיע למחוז שביעי, ותנועת האוכלוסייה הרבה בין אזורים שונים עלולה להוביל להופעת מוקדי תחלואה חדשים.
"חודשים רבים עוד לפנינו"
ד"ר מריה ואן קרקהוב, המנהלת בפועל של תחום האיומים האפידמיים והמגפות ב-WHO, הזהירה כי שיפור מערך הניטור עשוי להוביל דווקא לעלייה במספר החולים המדווחים, משום שיותר מקרים יזוהו וייכללו בנתונים הרשמיים. "חודשים רבים עוד לפנינו", אמרה. "ההתפרצות רחוקה מסיום". בארגון מדגישים כי לצד הטיפול בחולים, אחד האתגרים המרכזיים הוא איתור מהיר של כל מי שבא עמם במגע. אבולה אינה עוברת באוויר כמו חצבת, אלא בעיקר באמצעות מגע ישיר עם דם או נוזלי גוף של אדם חולה או מי שמת מהמחלה, וכן באמצעות חפצים שזוהמו בנוזלים אלה. תקופת הדגירה עשויה להימשך עד 21 יום. אדם שנדבק אינו נחשב מידבק לפני הופעת התסמינים, אך לאחר תחילתם נדרש בידוד מהיר כדי לעצור שרשראות הדבקה.
החיסון קיים – אך לא ברור אם הוא מגן מפני הזן
יותר מ-3,000 עובדי בריאות ואנשי צוות הפועלים בחזית ההתפרצות כבר קיבלו את החיסון Ervebo של חברת מרק. אלא שהחיסון מאושר נגד נגיף האבולה מזן זאיר, ויעילותו נגד זן בונדיבוגיו שמניע את ההתפרצות הנוכחית אינה ידועה. למרות אי הוודאות, הרשויות משתמשות בחיסון במסגרת מאמצי ההגנה על עובדי הבריאות, קבוצה הנמצאת בסיכון מוגבר בשל המגע הישיר עם חולים ונוזלי גוף. כדי לבדוק אם החיסון מספק הגנה כלשהי נגד הזן הנוכחי, צפוי להתחיל מחקר תצפיתי בקרב עובדי החזית שחוסנו. חשוב להדגיש כי מחקר כזה יכול לזהות קשר בין החיסון לבין ירידה בתחלואה, אך אינו מספק לבדו אותה רמת ודאות שמתקבלת בניסוי קליני מבוקר.
חיסונים חדשים ייבחנו בניסוי קליני
המכון הלאומי למחקר ביו־רפואי בקונגו ושותפיו נערכים גם לניסוי קליני שצפוי להתחיל בשבועות הקרובים. בתחילה צפוי להיבדק החיסון Ervebo, ובהמשך ייבחנו מועמדים חדשים שפותחו במיוחד נגד זן בונדיבוגיו. בין החיסונים הניסיוניים נמצאים תכשירים של חברת מודרנה ושל אוניברסיטת אוקספורד. בשלב זה הם אינם מאושרים לשימוש שגרתי, ועדיין לא קיימים נתונים קליניים מלאים המוכיחים את יעילותם נגד ההתפרצות.
מה המשמעות עבור ישראל?
נכון לעכשיו אין עדות להתפשטות האבולה בישראל, והסיכון לציבור הרחב מחוץ לאזורים הנגועים נחשב נמוך. עם זאת, התרחבות ההתפרצות והגעתה לאזורים נוספים מחייבות ערנות בנמלי התעופה ובמערכת הבריאות. במקרה של נוסע שחזר מאזור נגוע ומפתח בתוך 21 יום חום, חולשה קשה, כאבי שרירים, הקאות, שלשולים או דימום בלתי מוסבר, יש חשיבות לתשאול מדויק של היסטוריית הנסיעה והחשיפה ולהפניה מבוקרת לקבלת טיפול רפואי.הסימנים הראשונים לירידה בהדבקה מעניקים תקווה, אך הנתונים עדיין אינם מצביעים על סיום קרוב. היכולת לבלום את ההתפרצות תלויה באיתור מהיר של חולים, במעקב הדוק אחר מגעים ובשאלה שעדיין נותרה פתוחה, האם אחד החיסונים הקיימים או הניסיוניים יוכל להגן מפני הזן המתפשט.
