הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן בר, פרסם הדרכה הלכתית ומעשית לקראת ראש השנה, שיחול השנה בשבת. במכתבו התייחס הרב להלכות ולמנהגים המיוחדים הנוהגים בקביעות זו, ובהם אי־תקיעת השופר ביום הראשון, השינויים בנוסח התפילה, זמן אמירת תשליך וההכנות ליום השני של החג.
תהילים לשנה טובה
קחו על עצמכם פרק, ספר או את ספר התהילים כולו לשנה טובה. פרק שכבר נלקח חסום עד שיושלם ספר שלם ואז המחזור מתאפס.
איך תרצו להשתתף?
הרב הראשי פתח בדברים על משמעותם של ימי ראש השנה, שבהם נקבע גורלם של האדם והעולם לשנה הבאה. אחת מעבודות היום המרכזיות היא תקיעת השופר, המעוררת את האדם לתשובה ומעלה את זכותם של ישראל לפני אביהם שבשמים. אלא שהשנה, ביום הראשון של ראש השנה, לא יישמע קול השופר בשל קדושת השבת.
חז"ל אמרו כי "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה – מריעין לה בסופה". עם זאת, הרב הראשי הבהיר בשם בעל הלכות גדולות כי הדברים אינם אמורים בשנה שבה אין תוקעים בשל קדושת השבת.
הרב הביא גם את דבריו של בעל ה"ערוך לנר", שעמד על כך שלצד שנים קשות שבהן חל ראש השנה בשבת, ובהן שנות חורבן בתי המקדש, היו גם שנים נעלות במיוחד בקביעות זו: השנה שבה נתכפר חטא העגל, השנה שבה הוקם המשכן והשנה שבה נכנסו בני ישראל לארץ.
לפי ביאורו, כאשר השופר אינו יכול לשמש סנגורם של ישראל – השבת עצמה נעשית סנגורית עליהם. ואולם, זכות זו עומדת לישראל כאשר הם שומרים על קדושתה כראוי. לכן קרא הרב הראשי להרבות השנה בכבוד השבת ובקדושתה, הן בחיים הפרטיים והן במרחב הציבורי.
ערב ראש השנה: טבילה והדלקת נרות
גם השנה אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה. הטעם לכך הוא הרצון להפסיק בין תקיעות הרשות לתקיעות החובה, או כדי לערבב את השטן. במכתב צוין כי אף שהשנה אין תקיעות ביום הראשון, אמירת "זיכרון תרועה" בתפילה נחשבת לעניין זה כתקיעה.
המנהג הוא לטבול בערב ראש השנה מחצות היום ואילך, ולכל המוקדם כשעה קודם חצות. מי שאינו יכול לטבול בזמן זה רשאי לעשות זאת מעלות השחר, ומי שהטבילה קשה עליו יכול להתרחץ בתשעה קבין.
את נרות החג מדליקים לפני שקיעת החמה ומברכים: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב". יש הנוהגות לברך גם "שהחיינו" בעת ההדלקה.
סעודת החג: זמירות שבת ואכילת הסימנים
בקבלת שבת אין אומרים "במה מדליקין", ואומרים "מזמור שיר ליום השבת". באשר לאמירת "לכה דודי" ו"כגוונא" קיימים מנהגים שונים. במהלך הסעודה נוהגים לשיר את זמירות השבת, ובהן "שלום עליכם" ו"אשת חיל".
את סימני ראש השנה אוכלים לאחר ברכת המוציא ואכילת כזית פת. בין הסימנים: תפוח בדבש, רוביא, כרתי, סלקא, תמר, קרא, רימון, ראש של כבש או דג ודגים. יש להקפיד לבדוק מראש את המאכלים מחשש לתולעים ולחרקים.
לעניין סדר הברכות, יש לברך תחילה על התמר, הקודם לרימון בסדר שבעת המינים, ולפטור בברכתו את יתר פירות העץ. על הקרא מברכים "בורא פרי האדמה" ופוטרים את שאר פירות האדמה. גם מי שאינו אוכל מן הסימנים יכול להניחם לפניו ולומר את נוסח ה"יהי רצון".
השינויים בתפילות ראש השנה
בתפילות אומרים השנה "זיכרון תרועה" ו"רצה במנוחתנו". יש הנוהגים לומר גם "באהבה מקרא קודש". בברכת "מעין שבע" אומרים "המלך הקדוש".
בתפילת מוסף, לאחר מלכויות, זיכרונות ושופרות, אומרים "היום הרת עולם", אך אין אומרים "ארשת שפתינו". המנהג הרווח הוא שלא לומר "אבינו מלכנו" בשבת, משום שאין מבקשים צרכים בשבת, אולם יש הנוהגים לאומרו גם בקביעות זו.
בנוגע לאמירת י"ג מידות בעת פתיחת ארון הקודש קיימים מנהגים שונים. גם באמירת "צדקתך" בתפילת מנחה נחלקו הפוסקים, ומנהג האשכנזים הוא שלא לאומרו.
מדוע אין תוקעים בשופר?
ביום הראשון של ראש השנה אין תוקעים בשופר, בשל גזירת חכמים שמא אדם ייטול את השופר וילך אצל בקי כדי ללמוד לתקוע – ובכך יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.
השופר נחשב בשבת לכלי שמלאכתו לאיסור. מעיקר הדין מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, אולם בדורות האחרונים נחלקו הפוסקים אם היתר זה חל גם על שופר, מאחר שאין רגילים עוד להשתמש בו לצרכים אחרים.
תהילים, שינה ותשליך
יש הנוהגים להשלים את כל ספר תהילים במהלך ראש השנה, וכך נהגו רבים מגדולי ישראל, שניצלו כל רגע פנוי לתורה ולתפילה.
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה עד חצות. לאחר חצות יש המקילים בכך, בפרט כאשר השינה נצרכת כדי להתפלל וללמוד כראוי. בכל מקרה, ראוי להימנע מבטלה ולנצל את היום לתורה ולתפילה.
השנה נוהגים לומר תשליך ביום השני של ראש השנה, בשל החשש מטלטול חפצים בשבת אל מקום אמירת התפילה. עם זאת, יש הסבורים שניתן לומר תשליך ביום הראשון במקום שאין בו חשש טלטול.
אין להכין משבת ליום השני
אסור להכין במהלך היום הראשון של ראש השנה לצורך היום השני. לכן אין להוציא מאכלים מהמקפיא, להכניס משקאות למקרר, לערוך את השולחן או לסדר את הבית עבור הלילה השני לפני צאת הכוכבים.
את ההכנות ניתן להתחיל רק לאחר צאת השבת ואמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית, או לאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
בלילה השני מדליקים נרות מאש שהודלקה לפני כניסת החג ומברכים "להדליק נר של יום טוב". בקידוש משלבים הבדלה לפי סדר יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה וזמן – ברכת "שהחיינו". אין מברכים על הבשמים.
ביום השני תוקעים בשופר ומברכים עליו גם "שהחיינו", לרבות לפי המנהגים שבשנה רגילה אינם מברכים ברכה זו בתקיעות היום השני.
בסיום מכתבו בירך הרב הראשי את עם ישראל: "ונזכה בעזרת ה' כי זכות השבת תעמוד לימיננו ביום הדין ותהא לנו למליצת יושר, ונכתב ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה, לשנת חיים, ברכה, שלום וישועה, אמן ואמן".
