מהלך חסר תקדים יוצא מחר (רביעי) לדרך באילת: שלוחה של אוניברסיטת דברצן שבהונגריה ללימודי רפואה מושקת בעיר, באירוע חגיגי שבו צפויים להשתתף ראש הממשלה, רעייתו ובכירים נוספים. על פניו מדובר בעוד צעד להרחבת הכשרת הרופאים בישראל. אלא שמאחורי האירוע החגיגי מסתתרת שאלה גדולה בהרבה עבור מערכת הבריאות: כיצד הגיעה ישראל למצב שבו היא נזקקת לאוניברסיטה זרה כדי לאפשר לעוד צעירים ישראלים ללמוד רפואה בתוך המדינה? הקמפוס באילת מבקש לתת מענה לשתי בעיות שמלוות את מערכת הבריאות כבר שנים, המחסור הצפוי ברופאים והקושי להרחיב במהירות את מספר הסטודנטים שמוכשרים בבתי הספר לרפואה בישראל.
רק 28% מהרופאים החדשים הוכשרו בישראל
הנתון שממחיש היטב את התלות של ישראל בהכשרת רופאים מחוץ למדינה מגיע מהדו"ח המלא האחרון של משרד הבריאות. בשנת 2024 הונפקו בישראל 2,637 רישיונות חדשים לרופאים, אך רק 28% מהם היו לבוגרי בתי הספר לרפואה בישראל. היתר הוכשרו בחו"ל, בהם ישראלים שיצאו ללמוד במדינות אחרות ורופאים שעלו לישראל. המשמעות היא שמערכת הבריאות הישראלית עדיין תלויה במידה רבה במסלולי הכשרה שמחוץ לגבולות המדינה, דווקא בשעה שהצורך ברופאים חדשים צפוי לגדול בשנים הקרובות.
גם בנק ישראל התריע מפני הסיכון להחרפת המחסור: על פי הערכתו, יישום "רפורמת יציב", שמצמצמת את האפשרות לקבל רישיון בישראל לבוגרי מוסדות רפואיים בחו"ל שאינם עומדים בדרישות שנקבעו, עלול להפחית את מספר הרופאים החדשים בכ-400 עד 600 בשנה , כאשר ההשפעה עשויה להיות קשה במיוחד בפריפריה.
בישראל: פסיכומטרי גבוה – ואז מתחילים המיונים
מנגד, עבור צעיר ישראלי המבקש ללמוד רפואה בארץ, הדרך לפקולטה נותרה אחת התחרותיות והמורכבות במערכת ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטת תל אביב, לדוגמה, נדרש כיום ציון פסיכומטרי של לפחות 700 כתנאי סף, וזאת עוד לפני שלבי המיון הנוספים, מבחני האישיות וההתאמה ללימודי רפואה. גם במוסדות אחרים תנאי הסף גבוהים מאוד, כאשר מספר המקומות מוגבל ביחס לביקוש. וכאן בדיוק נמצא הפער שמחדד את סיפור הקמפוס החדש.
דברצן: בלי פסיכומטרי ישראלי, עם מבחני מדעים
באוניברסיטת דברצן שיטת הקבלה שונה. המועמדים אינם נדרשים לציון פסיכומטרי ישראלי, וגם לא פורסם רף ממוצע בגרות מקביל לזה הנהוג בחלק מהפקולטות בישראל. במקום זאת, הם נבחנים ישירות במקצועות הרלוונטיים ללימודי הרפואה: ביולוגיה ובחירה בין כימיה לפיזיקה, בבחינות הכוללות חלק בכתב וחלק בעל פה. חשוב להדגיש: אין פירוש הדבר שתנאי הקבלה בדברצן בהכרח "קלים יותר". מדובר בשיטת מיון שונה, שבוחנת באופן ישיר את הידע המדעי ואת התאמת המועמד ללימודים. ועדיין, עבור ישראלים שלא עברו את מסננת הקבלה של הפקולטות המקומיות, מדובר במסלול נוסף שמאפשר להם לנסות להתקבל לרפואה, וכעת, באופן חריג, גם להשלים את לימודיהם בתוך ישראל.
הסמסטר בהונגריה – ההמשך באילת
כ-20 סטודנטים ישראלים כבר החלו את הסמסטר הראשון באוניברסיטת דברצן שבהונגריה. על פי התוכנית, בפברואר 2027 הם צפויים לעבור להמשך לימודיהם בקמפוס באילת, בכפוף לקבלת הרישיון הסופי להפעלת התוכנית בישראל. בשלב הראשון התוכנית צפויה לפעול בהיקף מצומצם יחסית, עם יעד להתרחב בהדרגה בשנים הקרובות. לימודי הרפואה עצמם נמשכים שש שנים, כך שהשלוחה אינה מקצרת את מסלול ההכשרה, אלא משנה את המקום ואת מסגרת הקבלה והלימודים.
ומה עם העדפה מתקנת?
סוגיית ההעדפה המתקנת היא חלק מהדיון הרחב סביב הקבלה ללימודי רפואה בישראל. לצד מסלול הקבלה הרגיל, קיימים במוסדות שונים מסלולים ייעודיים והקלות שנועדו להרחיב את הנגישות ללימודים עבור מועמדים מרקע חברתי, כלכלי או גאוגרפי שונה. היקף ההקלות ואופן היישום משתנים בין המוסדות, אך בסופו של דבר הוויכוח המרכזי נותר סביב אותה שאלה: כיצד מגדילים את מספר הסטודנטים לרפואה, מבלי לפגוע ברמת ההכשרה ובשוויון ההזדמנויות.
הפתרון מגיע מחו"ל – אבל הבעיה נמצאת כאן
המדינה פועלת בשנים האחרונות להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה ולפתוח מסלולים חדשים, אלא שהקמפוס החדש באילת מציב מול המערכת מראה לא פשוטה. מצד אחד, מדובר במהלך שעשוי להגדיל את מספר הרופאים שיוכשרו בישראל, לחזק את אילת ואת הדרום ולהשאיר יותר סטודנטים ישראלים בתוך המדינה. מצד שני, עצם העובדה שהרחבת האפשרויות מגיעה באמצעות אוניברסיטה מהונגריה מחדדת את השאלה מדוע במשך שנים לא נבנו בישראל מספיק מקומות הכשרה מקומיים. בסופו של דבר, זהו הפרדוקס שעומד במרכז הסיפור: ישראל זקוקה לעוד רופאים, צעירים ישראלים רבים רוצים ללמוד רפואה, אבל כדי לפתוח עבורם עוד דלת כאן בארץ, המדינה פונה כעת דווקא לאוניברסיטה מחו"ל.
