משפט האלפים התחדש הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים בתום פגרת הקיץ, וכבר מהרגע הראשון נרשמה התנגשות חזיתית באולם סביב ניהול השלב הנוכחי של המשפט. הדיון נפתח במחלוקת עקרונית: האם עורכי הדין של הנאשמים יוכלו לקיים שיחה חסויה עם השופטים – ללא נוכחות נציגי הפרקליטות – כדי להציג בפניהם את תוכניותיהם ואת שמות העדים שבכוונתם להעלות לדוכן. במקביל, הוויכוח מתנהל על רקע כוונת בית המשפט להאיץ דרמטית את קצב ההליך מיד לאחר חגי תשרי ולהעבירו למתכונת חסרת תקדים של חמישה ימי דיונים בשבוע.
במוקד ההתנגשות באולם עומדת דרישת השופטים לקבל הערכת זמנים מדויקת להמשך ההליך ולמנוע הימרחות של המשפט, מהלך שחייב את חשיפת שמות עדי ההגנה המתוכננים. אלא שסנגורי הנאשמים הציבו תנאי: מסירת המידע לשופטים בלבד בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, ללא נוכחות נציגי התביעה, במטרה להגן על קווי ההגנה והאסטרטגיה המשפטית. דרישה חריגה זו נתקלה בהתנגדות נחרצת ומיידית מצד הפרקליטות.
סנגורי רה"מ דורשים ממיארה להבהיר את עמדתה על אישום השוחד
התובע אלון גילדין הציג לשופטים את המילכוד שבו נמצאת התביעה כשהיא באפלה מוחלטת: "אני לא יודע איך אדוני יכול לעמוד את הזמנים וכמה זמן תיקח חקירה נגדית. אני צריך לדעת כמה זמן תיקח חקירה נגדית".
סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, ניסה להרגיע את החששות וטען כי לא מדובר בניסיון לתחמן או להכריע גורלות מאחורי הגב: "אין לנו כוונה להיכנס לדיון מהותי או לנצל את הפלטפורמה של מעמד צד אחד וגם בית משפט לא יאפשר את זה ולכן אני בכלל לא מבין את כל העניין". השופט עודד שחם השיב לו כי הוא מגלה הבנה לעמדת הפרקליטות ואמר בקצרה: "יש להם חשש, אני יכול להבין".
כך לכאורה התערב מנדלבליט בזהות השופטת בפרשת המסרונים
התובעת יהודית תירוש הבהירה מצדה מדוע התביעה מתנגדת בתוקף למהלך, והסבירה כי החשש אינו מחוסר אמון ביושרתם של השופטים אלא מהמציאות שנוצרת בדיונים סגורים שכאלה: "זה לא ענין של חוסר אמון בבית המשפט אלא מדברים שכבר מתרחשים. חברי יגיעו במעמד צד אחד ויגידו שיש להם עדים נחוצים ובית המשפט ינהל איתם משא ומתן מדוע צריך וההגנה תסביר את הצורך ולכן בהגדרה מדובר בדיונים מהותיים ואנחנו לא נהיה שם כדי להביא את הצד השני".
תירוש הדגישה כי ההפתעות הללו יפגעו בחקר האמת: "בחוק לא כתוב שהתביעה צריכה להגיד בדיוק איזה קבוצת עדים תגיע ועל איזה מסמכים הם יחקרו. בכל זאת בית המשפט החליט בפרשת התביעה לפרט בדיוק מי ואיך יגיע. לבית המשפט כן יש את היכולת לייעל את ההליך. בסוף המטרה היא לברר את האמת ושיהיו גם חקירות נגדיות, ככל שעדים יגיעו בהפתעה גם הכלי הזה יפגע".
סדקים בתיק 2000: אלקין חשף – זה מה שקרה באמת בחדרים הסגורים
מנגד, עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', תקף בחריפות את עמדת התביעה וטען כי דרישתה רומסת את ההגנות הבסיסיות שמעניק החוק לכל נאשם במדינה: "נקודת המוצא היא הניסיון לקצר ולייעל את הדיון. היתרון היחיד שיש לנאשמים זה שהם לא צריכים לפרוש את עדיהם בפני התביעה. בהצעה שבאים חברי עכשיו הם מנסים לא לייעל ולא לתת לבית המשפט את הקרדיט לקדם באופן הזה ולייצר מצב שבו היתרון הדיוני של ההגנה נמחק והתביעה מקבלת יתרון על פני ההגנה. זה פשוט היפוך היוצרות. לא מוטלת על ההגנה החובה לגלות את עדיה לתביעה".
אף שמדובר לכאורה במחלוקת טכנית על ניהול יומן, להחלטות שיתקבלו יש השפעה מיידית על השטח. כבר מחר צפוי השר זאב אלקין להתייצב שוב בבית המשפט כדי להמשיך את עדותו בתיק 2000, לאחר שחלק מעדותו נשמע לפני הפגרה וראש ההרכב הבהירה לו כי יידרש לשוב. בהמשך השבוע הנוכחי צפוי לעלות לדוכן העדים קצין המשטרה, ניצב-משנה שמעון שרביט, במסגרת עדותו בתיק 4000.
השופטים באמירה דרמטית: "יש להוריד את סעיף השוחד נגד רה"מ"
משפט האלפים מתנהל כעת בשלב המכונה "פרשת ההגנה" – החלק במשפט שבו הנאשמים מביאים ראיות ועדים מטעמם כדי להפריך את טענות המדינה, וזאת לאחר שהפרקליטות סיימה להציג את כל עדיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו כבר סיים את מתן עדותו לפני כחודשיים, וכעת תורם של עורכי דינו ושל סנגורי בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' להביא עשרות עדים מטעמם.
עוד לפני היציאה לפגרת הקיץ קיבלו שלושת השופטים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – החלטה דרמטית להגביר הילוך: החל מ-4 באוקטובר ייערכו הדיונים במתכונת אינטנסיבית של חמישה ימים בשבוע, מימי ראשון עד חמישי, בין השעות 09:00 ל-16:00.
מדובר בשינוי קיצוני לעומת הקצב האיטי שהתנהל עד כה, אשר כלל ביטולים וקיצורי דיונים. צוותי ההגנה מתנגדים למהלך בכל תוקף וטוענים כי הדבר אינו אפשרי פיזית ומקצועית, כאשר עו"ד חדד אף הזכיר בדיון קודם כי "רק משפט אייכמן היה חמישה ימים בשבוע" והזהיר כי העומס יוביל דווקא לשיבוש ההליך ולעיכובים.
מאחורי הלחץ הגדול של השופטים לסיים את המשפט עומד שעון חול בירוקרטי: השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, העומדת בראש ההרכב, צפויה לפרוש לגמלאות במרץ 2028. השופטים נחושים לסיים את שמיעת כל העדים והסיכומים בזמן כדי שיוכלו לכתוב את פסק הדין לפני פרישתה. המשמעות ברורה: הניסיון של בית המשפט לתכנן את לוח הזמנים מתנגש ישירות בזכות הבסיסית של ההגנה לשמור את האסטרטגיה שלה בסוד. הדרך שבה יכריעו השופטים בדילמה הזו תקבע לא רק כיצד ייראו החודשים הקרובים בבית המשפט, אלא במידה רבה גם האם המשפט כולו יצליח להגיע לקו הסיום כמתוכנן.
