accessibility-icon
share-icon
צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

סנגורי רה"מ דורשים ממיארה להבהיר את עמדתה על אישום השוחד

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

35

212

like

1

dislike

לקראת חידוש הדיונים האינטנסיביים במשפט האלפים, פנו עורכי דינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו והנאשמים הנוספים ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה דחופה להשיב להמלצת בית המשפט לשקול מחדש את עבירת השוחד באישום הראשון - צעד שעשוי לשנות את פני ההליך המשפטי כולו


על רקע ההכנות לקראת דיון מכריע שנקבע ל-6 בספטמבר 2026 והמעבר הצפוי למתכונת של חמישה ימי דיונים בשבוע החל מחודש אוקטובר 2026, הגישו היום (רביעי) עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן הודעה רשמית לבית המשפט המחוזי ופנייה דחופה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לקבל מענה מחודש על המלצת השופטים המקורית בנוגע למשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו.

maximize-image
images-count4+
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בהודעה שהגישו הסנגורים ב-22 ביולי 2026, הם הבהירו כי הצגת תשתית או תכנית ראויה להמשך ניהול המשפט בתנאים החדשים תלויה באופן קריטי במתן מענה מצד היועצת המשפטית לממשלה להבהרת בית המשפט. הסנגורים הזכירו כי בהחלטה מיום 29 ביוני 2023 קבע הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד באישום הראשון שבכתב האישום", וכי על רקע קשיים אלו הוצע למדינה לשקול לחזור מהאישום בעבירה זו.

למרות חלוף הזמן ושלבי ההוכחות המתקדמים, לרבות חקירתו הנגדית של ראש הממשלה, נמסר מטעם התביעה כי עמדתה העקרונית נותרה בעינה – מה שהוביל את צוות ההגנה לפנות באופן רשמי ליועמ"שית כדי לאלץ הכרעה או הבהרה סופית בטרם יואץ קצב המשפט ויעבור למתכונת נוקשה של דיונים יומיים.

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הידוע כ"תיקי האלפים", הכולל את תיק 4000, תיק 1000 ותיק 2000, מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים מזה מספר שנים. לאורך השנים, ובמיוחד במהלך שלב שמיעת העדים וחקירתו הנגדית של נתניהו, נרשמו חיכוכים רבים ובלתי פוסקים בין צוות ההגנה בראשות עו"ד עמית חדד לבין פרקליטות המדינה והרכב השופטים, סביב קצב הדיונים, היקף החומרים ודרישות ההגנה להפחתת העומס.

maximize-image
images-count4+
ארכיון | צילום: ראובן קסטרו/POOL, פלאש 90

נקודת מפנה משמעותית בהליך התרחשה כאשר השופטים עצמו אותתו פומבית על הקשיים הראייתיים המרכזיים המלווים את סעיף השוחד המרכזי בתיק 4000. המשמעות של דרישת ההגנה כיום היא ניסיון לכפות על הפרקליטות והיועמ"שית לתת תשובה ברורה האם הן עומדות מאחורי כתב האישום במתכונתו המקורית למרות הקשיים שהציג בית המשפט, או שמא יבחרו לגנוז או לצמצם סעיפים דרמטיים בטרם יועבר המשפט להילוך גבוה לקראת סתיו 2026.

לפני מספר שבועות, הרכב השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע באופן רשמי כי עמדתו הרשמית מחודש יוני 2023 – לפיה יש לסגת מאישום השוחד בתיק 4000 – עומדת בעינה. ההצהרה, שנאמרה ישירות לצדדים מבהירה כי עדותו של נתניהו לא שינתה את קביעת השופטים.

maximize-image
images-count4+
ארכיון | צילום: מוטי מילרוד, פול

בחודש יוני 2023 קראו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – לנציגי הפרקליטות ולסנגורים לשיחה בלשכתם. במהלך אותה פגישה, הבהירו השופטים לנציגי התביעה כי קיימים קשיים בהוכחת סעיף השוחד בתיק 4000, המכונה גם פרשת בזק-וואלה, והמליצו להם לחזור בהם מאישום זה לטובת ייעול ההליך המשפטי.

המלצת השופטים דאז נדחתה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ועל ידי פרקליטות המדינה, שהחליטו להמשיך בניהול המשפט כסדרו, תוך מעבר לשמיעת עדי ההגנה ובהם עדותו של ראש הממשלה עצמו.

רה"מ בנימין נתניהו בעדותו בבית המשפט יחד עם סנגורו עמית חדד, ארכיון |
maximize-image
images-count4+
ארכיון | צילום: מוטי מילרוד/POOL, פלאש 90

כעת, עם סיום שלב שמיעת עדותו של נתניהו על דוכן העדים, קבעו השופטים רשמית ובמפורש לפרוטוקול כי העמדה שהציגו ביוני 2023 נותרה בעינה. המשמעות המשפטית היא ששופטי ההרכב קובעים כי הראיות שנפרסו באולם ועדותו של ראש הממשלה לא שינו את הקשיים הראייתיים של סעיף השוחד כפי שהוצגו לפני שנה וחצי.

עקבו אחרינו גם ב-Google News