בג"ץ ממשיך להתערב בעבודת הכנסת: הרכב מורחב של תשעה שופטים ביטל היום (חמישי) פה אחד את תיקון 28 לחוק שירות הביטחון, שנועד להקפיא באופן זמני את מעצרם ואת הליכי האכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות. בכך מנע בית המשפט מהדרג הנבחר להפעיל את ההסדר שאושר בכנסת רק לפני כחודש וחצי.
מדובר בהתערבות נוספת של בג"ץ בחקיקה שקידמה הכנסת בתוך פרק זמן קצר, לאחר שבית המשפט התערב גם בחוק הנוגע למחלקה לחקירות שוטרים. רצף ההחלטות מחזיר פעם נוספת למרכז הבמה את המחלוקת סביב גבולות ההתערבות של בית המשפט בחקיקת הכנסת ואת השאלה מי מחזיק במילה האחרונה בסוגיות מדיניות וציבוריות שהדרג הנבחר מבקש להסדיר.
פסק הדין המלא: חוק הקפאת מעצר בני ישיבות
התיקון שבוטל קבע כי לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בגין השתמטות מגיוס, עריקה או היעדרות מהשירות ללא רשות נגד מי שעומד בתנאים שהוגדרו בחוק כ"תלמיד ישיבה". ההסדר נועד לחול גם על חייבי גיוס שמועד התייצבותם חל מאז יולי 2023 וגם על מקרים עתידיים בתקופת הוראת השעה. עם זאת, החוק לא ביטל את עצם חובת השירות ולא העניק פטור מגיוס, אלא הקפיא את כלי האכיפה נגד הזכאים להסדר.
הממשלה הסבירה במהלך ההליך כי מטרת הוראת השעה הייתה למנוע החרפה של הקרע מול הציבור החרדי ולמנוע ירידה במספר המתגייסים. לטענתה, מעצרים של תלמידי ישיבות דווקא מרחיקים מתגייסים פוטנציאליים, וכי הדרך להקל על העומס בצה"ל עוברת בהגדלת הגיוס ולא במעצרים. מנגד, הרמטכ"ל התנגד לתיקון וטען כי הוא מעניק תמריץ לאי-התייצבות ואינו עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל.
"בשל תקופת הבחירות": בג"ץ הקפיא בצו ביניים את חוק מח"ש
למרות שההסדר אושר בכנסת ונכנס לספר החוקים ב-14 ביולי, תשעת שופטי ההרכב החליטו לבטלו. בפסק הדין נקבע כי ההסדר יוצר פגיעה בלתי מידתית בעיקרון השוויון, משום שהוא מותיר את חובת הגיוס ואת העבירות הנלוות לה על כנן, אך מונע את אכיפתן כלפי קבוצה מסוימת. השופטים מתחו ביקורת גם על הליך החקיקה ועל הפער בין הצעת החוק המקורית לבין ההסדר שאושר לבסוף.
השופטת יעל וילנר קבעה כי התיקון מפר את עקרון השוויון בפני הדין הפלילי וכי מדובר ב"הפליה מובהקת באכיפת הדין, המבוססת על השתייכות מגזרית-דתית". לדבריה, גם צמצום ההסדר רק למי שאכן לומדים בישיבה לא היה מרפא את הפגיעה החוקתית שמצא בית המשפט.
