ארגון "אמת ליעקב בישראל" הגיש היום (שני) עתירה לבג"ץ בדרישה להחיל באופן שוויוני את מנגנוני האכיפה והסנקציות על כלל מי שאינם מתייצבים לשירות צבאי, ולא למקד אותם בציבור החרדי בלבד. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה אבלס, נטען כי המדינה מפעילה מנגנוני אכיפה כלכליים ואזרחיים כלפי חרדים, בעוד אוכלוסיות אחרות שלטענת העותרים חלה עליהן חובת התייצבות אינן נדרשות להתמודד עם צעדים דומים.
במרכז העתירה עומד "צו פוקד כללי", צו רשמי שקובע חובת התייצבות למי שהגיעו לגיל גיוס, גם ללא צו אישי. העותרים טוענים כי אם המדינה מסתמכת עליו כדי להטיל סנקציות על בני ישיבות, עליה להחיל את אותו עיקרון גם על אוכלוסיות אחרות.
העתירה מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה סוגיית האכיפה נגד חייבי גיוס חרדים נמצאת במוקד הדיונים בבג"ץ ובעמדות הייעוץ המשפטי לממשלה. בחודשים האחרונים דרשה היועמ"שית להרחיב את צעדי האכיפה נגד משתמטים חרדים, לרבות צעדים כלכליים ומעצרים יזומים.
בג"ץ קבע כי המדינה נדרשת לנקוט צעדים אפקטיביים נגד משתמטים. בדיון בכנסת ביוני האחרון אמר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי בעקבות הפסיקה נדרשת המדינה לשלול הטבות ממי שאינם מסדירים את מעמדם הצבאי, ובהן סבסוד מעונות יום.
כעת מבקשים ב"אמת ליעקב בישראל" להפנות את עקרון השוויון גם לכיוון השני. לטענתם, אם אי-התייצבות מכוח הצו הכללי מאפשרת למדינה לשלול הטבות ולהטיל מגבלות על חרדים, אין הצדקה להימנע מהפעלת אותם מנגנונים כלפי אזרחים אחרים שלשיטתם כפופים לאותה חובת התייצבות.
בעתירה נטען עוד כי גם אדם שסבור שהוא זכאי לפטור אינו רשאי פשוט להימנע מהתייצבות. לשיטת העותרים, עליו להגיע ללשכת הגיוס ולהסדיר את מעמדו, ורק לאחר מכן יכולים הגורמים המוסמכים לקבוע אם הוא אכן זכאי לפטור.
העותרים אינם מבקשים לשנות את מדיניות הגיוס עצמה, אלא להחיל באופן אחיד את מנגנוני האכיפה. בין הסנקציות שהם מבקשים להחיל באופן שוויוני: שלילת הנחות בארנונה, סבסוד מעונות יום, הטבות בתחבורה הציבורית והטבות בתוכניות דיור.
מטעם ארגון "אמת ליעקב בישראל" נמסר: "לא ייתכן מצב שבו החוק נאכף בצורה בררנית ומפלה. אם מערכת המשפט והמדינה קובעות כי אי-התייצבות לפי צו פוקד כללי גוררת סנקציות כלכליות ורישום כמשתמט – כלל זה חייב לחול באופן אוניברסלי ושוויוני על כל אזרח במדינת ישראל המגיע לגיל גיוס, ללא הבדלי דת, לאום או מגזר. דין אחד לכולם".
