המסכים הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים ובני נוער, אבל הנתונים שמציג משרד הבריאות מצביעים על תופעה שהולכת והופכת גם לאתגר בריאותי. במסמך המלצות שמפרסם המשרד נקראים ההורים לדחות ככל האפשר את החשיפה למסכים בגילים הצעירים, להציב גבולות ברורים לזמן השימוש, ובעיקר להמתין עם הסמארטפון והרשתות החברתיות.
ההמלצה הבולטת ביותר נוגעת לגיל שבו הילדים נכנסים לעולם הדיגיטלי: טלפון נייד ראשון, שאינו חכם, ניתן לשקול כבר בגילים 9-11 בהתאם לצורך ולמוכנות הילד. עם רכישת סמארטפון ממליץ משרד הבריאות להמתין עד גיל 13, וגם אז ללא גישה לרשתות חברתיות. החיבור לרשתות חברתיות, על פי ההמלצות, לא ייעשה לפני גיל 15 ובהתאם למוכנות הילד, תוך ליווי הורי, קביעת כללים ושימוש בבקרות דיגיטליות.
16.3% מהתלמידים מוגדרים כ"מכורים למדיה חברתית"
ברקע להמלצות עומדים נתונים מדאיגים. לפי מחקר HBSC על בריאות ורווחת בני נוער, שנערך בישראל על ידי משרדי הבריאות והחינוך עם אוניברסיטת בר-אילן, 16.3% מהתלמידים בישראל הוגדרו בשנת 2025 כ"מכורים למדיה חברתית אלקטרונית" – נתון שלפי משרד הבריאות ממקם את ישראל בין המדינות המובילות בתחום מבין כ-60 מדינות המשתתפות במחקר. עוד עולה מהנתונים כי 28.7% מתלמידי כיתות ז'-י"ב בילו שש שעות ומעלה ביום מול מסכים מחוץ לשעות הלימודים. שיעור השימוש הגבוה היה משמעותי יותר בקרב בנות, 32.7%, לעומת 24.6% בקרב בנים.
במשרד מציינים כי חשיפה ממושכת לרשתות חברתיות עלולה להיות קשורה לפגיעה בשינה וברווחה הנפשית, להגברת השוואה חברתית ופחד מהחמצה, לפגיעה בדימוי הגוף ולהחמרה במצוקה הרגשית. שימוש ממושך במסכים נקשר גם לפחות פעילות גופנית, להרגלי אכילה פחות בריאים ולעלייה בסיכון לעודף משקל.
מלידה ועד התיכון: כמה זמן מסך מומלץ בכל גיל?
משרד הבריאות מחלק את ההמלצות לפי קבוצות גיל. עד גיל שנתיים ההמלצה היא להימנע לחלוטין מחשיפה למסכים, כולל ממסכים הפועלים ברקע, למעט שימוש מוגדר וקצר כמו שיחת וידאו עם בן משפחה בנוכחות מבוגר. בגילים שנתיים עד חמש מומלץ להגביל את זמן המסך לשעה אחת ביום בלבד, כשהתוכן מותאם לגיל והצפייה מלווה על ידי הורה או מבוגר אחראי.
בגילים שש עד תשע ההמלצה היא לפחות משעתיים ביום בשעות הפנאי, ובגילים 10-12, עד שלוש שעות ביום. בקרב בני 13-18 הדגש עובר לא רק למספר השעות אלא גם לאיכות התוכן ולווידוא שהמסך אינו בא על חשבון שינה, פעילות גופנית וקשרים חברתיים. במסמך מצוין כי חשיפה ממושכת מאוד, של יותר מארבע שעות ביום בשעות הפנאי בקרב בני נוער, נקשרת לתסמינים בריאותיים שונים.
המסכים מחוץ לחדר השינה
המלצה נוספת להורים היא להוציא ככל האפשר את המסכים מחדרי השינה, לרבות סמארטפונים ומחשבים ניידים, ולהפסיק את השימוש בהם בסמוך לשעת השינה. זאת, בין היתר, משום ששימוש במסכים וברשתות חברתיות בשעות הערב והלילה עלול לדחות את ההירדמות, לקצר את משך השינה ולפגוע באיכותה במשרד ממליצים גם לקבוע בבית זמנים קבועים ללא מסכים, בזמן ארוחות, לפני השינה ובזמן משפחתי, ולעודד פעילות גופנית, תחביבים, שהייה בטבע ומפגשים חברתיים פנים אל פנים. לצד זאת, מודגש כי גם להתנהגות ההורים יש משמעות: שימוש מאוזן שלהם במסכים עשוי לסייע לילדים לאמץ הרגלי שימוש בריאים יותר.
לא מלחמה בטכנולוגיה – אלא ניסיון להחזיר את השליטה להורים
משרד הבריאות מדגיש כי המטרה אינה להוציא את הטכנולוגיה מחיי הילדים. ההמלצות נועדו לקדם שימוש מותאם גיל, מושכל ומאוזן, תוך שמירה על היתרונות של הכלים הדיגיטליים ללמידה, לתקשורת ולנגישות למידע. במקביל, מתכנן המשרד להקים ועדה לקידום שימוש מושכל במסכים וברשתות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער, שתעסוק בין היתר ברגולציה, במדיניות ובהגנה על צעירים במרחב הדיגיטלי. בנוסף יוצא המשרד בקמפיין דיגיטלי שנועד להנגיש להורים את ההמלצות ולתת להם כלים מעשיים. במסמך מבהירים כי מדובר "לא במאבק במסכים או איסור על שימוש בטכנולוגיה", אלא בניסיון ליצור איזון ולהחזיר להורים את השליטה על דפוסי השימוש בבית.
