גידול ילדים הוא תהליך למידה מתמשך תוך כדי תנועה. הורים רבים נעזרים באנשי מקצוע, יועצות חינוכיות ופסיכולוגים כדי לנווט בשדה המוקשים של התקפי זעם ומשברים רגשיים אצל ילדים. אולם ככל שלומדים לעזור לילדים קטנים לנהל רגשות בעוצמה גבוהה, מתברר דבר מפתיע: המבוגרים, זקוקים בדיוק לאותן אסטרטגיות בדיוק כמוהם.
בשגרת החיים העמוסה, קל להתרכז במשימות שעלינו להשלים ולשכוח את האדם שמאחוריהן – את עצמנו. ד"ר ג'סי גולד, מומחית לפסיכיאטריה ובכירה בתחום הרווחה באוניברסיטת טנסי, מסבירה כי מבוגרים נוטים להעניק לילדים לגיטימציה לרגשותיהם ולהתייחס אליהם בחמלה, אך לא תמיד יודעים להעניק לעצמם את אותו היחס.
גולד משתפת בחמישה כלים מעולם ההורות שאימצה גם לחייה האישיים. לדבריה, אין צורך להיות הורים כדי להפיק מהם תועלת: אלה כלים שיכולים לסייע לכל אחד להתמודד עם לחץ, תסכול ועומס רגשי.
1. תנו לעצמכם פסק זמן
כשילד מוצף ברגשות, לפעמים הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לאפשר לו להתרחק לרגע מהסיטואציה ולהירגע. מתברר שגם מבוגרים זקוקים להפסקה כזאת.
כשאתם מרגישים שאתם עומדים להתפרץ, נסו לעצור ולהתרחק לכמה דקות מהגורם שמלחיץ אתכם. במקום להגיב מתוך כעס ולומר דברים שתתחרטו עליהם בהמשך, אפשר פשוט לומר: "אני צריך רגע".
גולד מכנה זאת "פסק זמן מקדים": התרחקות קצרה מהסיטואציה עשויה לסייע בהפחתת המתח לפני שהוא מגיע לנקודת רתיחה. גם אם אין אפשרות לצאת מהחדר, עצם ההחלטה להשהות את התגובה יכולה לתת לכם זמן להתאפס.
2. שאלו את עצמכם: זו בעיה גדולה או קטנה?
ילדים קטנים מסוגלים להגיב בעוצמה רבה גם לאירועים פעוטים. צעצוע שנשבר או משחק שהסתיים עלולים להפוך מבחינתם למשבר של ממש. אלא שגם מבוגרים נוטים לפעמים להגיב לאירועים קטנים כאילו מדובר באסון.
טעות בעבודה, הודעה שלא נענתה או החלטה יומיומית עשויות להעסיק אותנו במשך שעות. אנחנו מנתחים שוב ושוב את מה שקרה, מבקרים את עצמנו ומבזבזים אנרגיה על עניינים שלא בהכרח מצדיקים את מידת הדאגה.
הפתרון פשוט: עצרו ושאלו את עצמכם אם מדובר בבעיה גדולה או קטנה. אם הבעיה קטנה, אפשר לטפל בה במהירות או להחליט שאינה דורשת טיפול כרגע. המטרה אינה להתעלם מקשיים, אלא ללמוד להבחין בין מה שבאמת מחייב את תשומת הלב שלנו לבין מה שאפשר לשחרר ולהמשיך הלאה.
3. תנו לעצמכם התראה של חמש דקות
הורים מכירים את הקושי של ילדים לעבור מפעילות אחת לאחרת. סיום המשחק כדי להתיישב לאכול, או עזיבת הגינה כדי לחזור הביתה, עלולים לעורר התנגדות ותסכול. אחת הדרכים להתמודד עם הקושי היא להודיע מראש: "עוד חמש דקות מסיימים".
גם מבוגרים יכולים להיעזר בשיטה הזאת. אם אתם נוטים לשקוע בעבודה, לאבד תחושת זמן או להתקשות לעבור בין משימות, נסו לקבוע התראה כמה דקות לפני שאתם צריכים לסיים. גולד סיפרה כי למדה להיעזר בהתראות ביומן ובשעון הטלפון כדי להזכיר לעצמה שהגיע הזמן להתכונן למעבר למשימה הבאה. התזכורת מאפשרת לה להיערך מראש, במקום לגלות באיחור שהזמן חלף.
העיקרון פשוט: כשאנחנו יודעים ששינוי מתקרב, קל יותר להתכונן אליו ולהימנע מהלחץ שנוצר כשאנחנו נאלצים לעבור בבת אחת ממשימה אחת לאחרת.
4. קחו שלוש נשימות עמוקות
זו אחת העצות הפשוטות ביותר, אך גם אחת השימושיות. כשילד נסער, הורים רבים מבקשים ממנו לעצור, לנשום עמוק ולספור עד חמש. הרעיון הוא ליצור רגע של הפוגה בין הרגש לבין התגובה.
אותו כלי יכול לעזור גם למבוגרים. נשימה איטית ועמוקה עשויה להפחית את תגובת הגוף למתח, להאט את קצב הלב ולסייע בתחושת הרוגע. נסו לשאוף באיטיות דרך האף ולנשוף דרך הפה, במשך שלוש נשימות. אפשר לעשות זאת לפני שיחה טעונה, במהלך יום עבודה עמוס או ברגע שבו אתם מרגישים שהכעס מתחיל להשתלט.
כפי שגולד מתארת, כשהיא מבקשת מבנה לקחת נשימות עמוקות, היא עושה זאת גם בעצמה. כך, בזמן שהיא עוזרת לו להירגע, היא גם מנסה לשמור על שלוותה.
5. "פשוט תאכלו משהו"
הורים לילדים קטנים יודעים היטב שרעב עלול להפוך ילד רגוע לעצבני וחסר סבלנות. לכן הם דואגים לקחת איתם חטיפים ומים, גם כשהם יוצאים מהבית לזמן קצר. אצל מבוגרים, לעומת זאת, קל לדלג על ארוחה במהלך יום עמוס ולהסתפק בקפה. בהמשך מגיעים חוסר הריכוז, העייפות והעצבנות – ואנחנו לא תמיד מבינים מה עומד מאחוריהם.
גולד מדגישה כי הבריאות הגופנית קשורה קשר הדוק לבריאות הנפשית. מחסור באוכל, במים או בשינה עלול לגרום לנו להיות חסרי סבלנות, להגיב בעוצמה רבה יותר ולהתקשות להתמודד עם תסכול.
לפני שאתם מניחים שהיום כולו משתבש, כדאי לבדוק מתי אכלתם בפעם האחרונה והאם שתיתם מספיק מים. לפעמים ארוחה מסודרת, כוס מים או חטיף קטן יכולים לעזור יותר מכפי שנדמה.
המסר: גם מבוגרים צריכים לדאוג לעצמם
אנחנו יודעים לזהות מתי ילד זקוק להפסקה, למנוחה, לאוכל או לעזרה בהתמודדות עם רגשותיו. אבל כשמדובר בעצמנו, אנחנו נוטים להמשיך לתפקד, לדחוק הצדה את הצרכים שלנו ולצפות שנצליח להתמודד עם הכול.
חמש האסטרטגיות האלה מזכירות לנו שלא חייבים להגיע לנקודת רתיחה כדי לעצור, שלא כל טעות היא משבר ושלא תמיד צריך לפתור הכול מיד. לפעמים, דווקא הכלים הפשוטים שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו הם אלה שכדאי לנו ללמוד ליישם גם על עצמנו.
