יותר רופאים מומחים, אך לא בהכרח במקום שבו זקוקים להם: משרד הבריאות מציג היום (חמישי) יעדים לאומיים להכשרת מומחים עד שנת 2035, בניסיון להתמודד עם הפערים בין מקצועות הרפואה ובין אזורי הארץ. התחזית מצביעה על תוספת של יותר מ-11 אלף מומחים בעשור, אך השאלה המרכזית היא כיצד יתורגם הגידול הזה לשירות נגיש יותר למטופלים , ובייחוד לתושבי הפריפריה.
במשרד מכירים בכך שהגדלת מספר הרופאים לבדה אינה מספיקה. ללא הכוונה, המומחים החדשים עלולים להתרכז במרכז הארץ ובבתי החולים הגדולים, בעוד אזורים אחרים ומקצועות פחות מבוקשים ימשיכו להתקשות למשוך כוח אדם. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "הציבור כמובן ירגיש ויראה את הפירות של המהלכים האלה, לא באופן מיידי".
יותר מומחים – אבל גם יותר תושבים
לפי תחזית משרד הבריאות, מספר הרופאים בישראל צפוי לגדול מכ-37 אלף לכ-53 אלף עד 2035. מספר המומחים צפוי לעלות מכ-20.3 אלף לכ-32 אלף, גידול של כ-57%. אלא שהאוכלוסייה עצמה גדלה ומזדקנת, ולכן התוספת במספר הרופאים אינה משקפת במלואה את השיפור הצפוי בזמינותם. לאחר שקלול גידול האוכלוסייה, מדובר בעלייה צפויה של 31% בשיעור המומחים לנפש ושל 16% בשיעור כלל הרופאים לנפש. גם אלה תחזיות, ולא תוספת שכבר עומדת לרשות המטופלים. מימושן תלוי בהשלמת מסלולי ההכשרה, ביכולת לקלוט מתמחים ובהישארות הרופאים במערכת.
הפער בדרום: רחוק מהיעד בנוירולוגיה
אחת הדוגמאות הבולטות במסמך נוגעת לנוירולוגיה: שיעור המומחים במחוז דרום עומד כיום על 38% מהיעד שנקבע לשנת 2035, לעומת 85% במחוז מרכז. אין פירוש הדבר שבדרום יש 38% ממספר הנוירולוגים הנחוץ כיום; הנתון משווה את המצב הקיים ליעד עתידי. עם זאת, הוא ממחיש עד כמה נקודות הפתיחה שונות, וכמה גדול המאמץ שיידרש בדרום כדי להגיע לאותו שיעור מומחים לנפש. הוועדה המליצה לשאוף לשיעור אחיד של מומחים לנפש בכל אזורי הארץ בכל מקצוע. המשמעות היא שתוספת הרופאים אינה יכולה להתחלק באופן שווה: אזורים שמתחילים בפער גדול יותר יזדקקו לתוספת משמעותית יותר.
משפחה, ילדים ופנימית: היעדים לעשור הבא
סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, רייצ׳ל ברנר שלם, הציגה כמה מהיעדים: ברפואה פנימית, עלייה מכ-3,880 מומחים בשנת 2025 לכ-6,100 בשנת 2035, ברפואת משפחה, מכ-2,630 לכ-4,530, וברפואת ילדים מכ-2,750 לכ-4,030. בהתייחסה להתפתחות הלא אחידה של מקצועות הרפואה בעבר אמרה: "וככה נראה משק לא מתוכנן, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לתקן עכשיו". היעדים גובשו בוועדה שבה 22 נציגים ממערכת הבריאות, ממשרד האוצר ומגופים נוספים. התמחויות הבסיס חולקו לארבע קבוצות: עלייה של 35%, 25% או 15% בשיעור המומחים לנפש, או שמירה על השיעור הקיים ביחס לתחזית לשנת 2029. נקודת הייחוס הזאת חשובה: אלה אינם שיעורי הגידול לעומת המצב כיום. שנת 2029 נבחרה משום שרבים מהמומחים שיצטרפו עד אז כבר נמצאים בהכשרה, ולכן יכולת המשרד להשפיע על מספרם בטווח הקרוב מוגבלת.
כיצד יגרמו לרופאים להגיע למקומות החסרים?
לפי בר סימן טוב, המשרד מתכוון לפעול באמצעות תמריצים כלכליים לבתי החולים, לקופות ולרופאים, הרחבת תוכניות לעידוד עבודה בפריפריה וקידום התמחויות משולבות בין בתי חולים גדולים לבתי חולים בפריפריה. הוא ציין גם את המשא ומתן להסכם שכר חדש כאמצעי נוסף לעידוד בחירה במקצועות ובאזורים נדרשים. ברקע נמשכת הרחבת לימודי הרפואה בישראל. לדברי המנכ"ל, השנה החלו ללמוד כ-1,650 סטודנטים, לעומת 820 בשנת 2020. היעד הוא להגיע ל-1,700 מתחילים בשנת 2027 ול-2,000 בשנת 2030. "ולכל הדברים האלה יש גם יעדים, תקציב, תוכניות וגם קונצנזוס לאומי", אמר בר סימן טוב.
המבחן: מהיעדים הארציים לתור של המטופל
לצד ההצהרה על תקצוב ותוכניות, לא נכלל פירוט של היקף התקציב לכל מקצוע ומחוז, מספר תקני ההתמחות שיתווספו בכל שנה או יעדי ביניים לקיצור זמני ההמתנה. גם בתשובה לשאלה על הוראות מחייבות להקצאת תקנים, המנכ"ל הדגיש את התמריצים שהמשרד מפעיל ומתכנן להפעיל. זהו פער מהותי בין קביעת יעד לבין היכולת הציבורית לעקוב אחר ביצועו. כדי לדעת אם המהלך מצליח, יהיה צורך לבחון כמה מומחים מצטרפים בכל אזור, כמה מהם נשארים בו ומה היקף השירות שהם מספקים למטופלים. התכנון לעשור הבא הוא צעד נחוץ, אך הוא אינו מספק כשלעצמו תשובה למי שמחפש תור כיום. הצלחתו תימדד ביכולת להפוך את התחזיות לרופאים זמינים במרפאות ובבתי החולים, גם באזורים שבהם הפערים הגדולים ביותר.
