עיר רומית ששקעה בהדרגה מתחת לים נחשפת מחדש מול חופי איטליה: במסגרת פרויקט ארכיאולוגי המתנהל בין השנים 2021 ל-2027, חוקרים ממפים את שרידיה התת-ימיים של פוטאולי, עיר נמל מרכזית ששכנה באזור פוצואולי של ימינו, סמוך לנאפולי. בעומק של שלושה עד חמישה מטרים בלבד נמצאו מחסנים, בתי מלאכה ומבני נמל שהיו חלק ממרכז מסחרי עצום שחיבר בין רומא לעולם הים-תיכוני.
Puteoli – The Roman city that sank beneath the seahttps://t.co/DdSNEQdzIj pic.twitter.com/0GNTsVeZzl
— Sarah (@Sarah404BC) July 26, 2026
במפרץ נאפולי שבאיטליה מסתתרת מתחת למים עדות יוצאת דופן לחיי היומיום באימפריה הרומית. פוטאולי הייתה בעבר אחת מערי הנמל החשובות ביותר בעולם הרומי, אך חלק ניכר מאזור הנמל שלה נמצא כיום בקרקעית הים.
בניגוד לערים עתיקות שנהרסו באסון פתאומי, שקיעתה של פוטאולי התרחשה בהדרגה. הסיבה היא תופעה געשית המכונה ברדיסאיזם, המתרחשת באזור קמפי פלגריי וגורמת לפני הקרקע לעלות ולרדת לאורך תקופות ממושכות. במשך מאות שנים ירדה הקרקע באזור, ובעקבות זאת שקעו מתחת למים כמעט שני קילומטרים מאזור הנמל העתיק.
אלא שמה שנעלם מהעין לא בהכרח נהרס. חלק מהמבנים נשמרו בקרקעית וכעת הם מאפשרים לארכיאולוגים לבחון מקרוב כיצד פעל אחד המרכזים הכלכליים החשובים של רומא.
פרויקט מחקר רחב, שהחל ב-2021 ואמור להימשך עד 2027, פועל למיפוי השרידים. בראש המחקר עומד הארכיאולוג התת-ימי ד"ר מיקלה סטפנילה, והצוות נעזר ברובוטים תת-ימיים הנשלטים מרחוק, צילום מתקדם, מודלים תלת-ממדיים ומערכות מיפוי דיגיטליות.
במהלך הצלילות נחשפו פרטים יוצאי דופן מהנמל העתיק, ובהם בית מלאכה לחיתוך שיש וקירות שבהם השתמרו אפילו חלקי עץ מקוריים. הממצאים מצביעים על כך שפוטאולי לא הייתה רק מקום שבו ספינות עגנו ופרקו מטען. סביב הנמל פעלה מערכת שלמה של מחסנים, בתי מלאכה ומתקנים שנדרשו כדי לקיים את המסחר העצום של האימפריה.
אחד הממצאים המסקרנים ביותר הוא מקדש נבטי ששקע מתחת למים. לפי החוקרים, ייתכן שמדובר במקדש הנבטי היחיד המוכר מחוץ לשטחי הממלכה הנבטית הקדומה. המבנה זוהה כבר במהלך מחקרים בשנות ה-80, אולם מחסור בתקציב עצר את המשך החקירות והוא אבד שוב מעיני החוקרים. לאחר שנים של חיפושים הצליח צוותו של סטפנילה לאתר אותו מחדש במסגרת מסע המחקר הראשון של הפרויקט בשנת 2021.
מצבו של האתר הפתיע את החוקרים. חלקים ממנו נשמרו מתחת לשכבות בטון רומי המתוארכות למאה השנייה לספירה. לפי המקור, השכבות נוספו לאחר שהקיסר טראיאנוס סיפח את הממלכה הנבטית לאימפריה הרומית. סוחרים ואוכלוסיות שהגיעו מחלקים שונים של העולם העתיק לא רק העבירו סחורות דרך הנמל, אלא גם הביאו איתם את תרבותם ואת מנהגיהם.
החוקרים בוחנים גם את מחסני התבואה התת-ימיים באזור שכונה Vicus Annianus. במתקנים האלה אוחסנה תבואה שהגיעה ממצרים לפני שהמשיכה לשווקים ולתושבי רומא. לממצאים הארכיאולוגיים יש גם חיזוק ממקורות כתובים מהתקופה. לוחות שעווה שהשתייכו למשפחת סולפיקיי, משפחת בנקאים שפעלה בפוטאולי, כוללים אזכורים להלוואות הקשורות לאחסון תבואה במקום.
ההשתמרות יוצאת הדופן של חלקי העץ והמתקנים הפנימיים עשויה לאפשר לחוקרים להבין כיצד נראו ופעלו מחסנים רומיים מבפנים – מידע שקשה מאוד להשיג באתרים שנותרו על היבשה. ד"ר סטפנילה הסביר את חשיבות הממצא: "ייתכן שזהו האתר היחיד בעולם שבו אנחנו יכולים לבחון בפירוט כזה את הארגון הפנימי של מחסן תבואה רומי".
דאריוס אריה, מנהל Ancient Rome Live, שהשתתף בצלילות באתר, טוען כי פוטאולי מעולם לא קיבלה את תשומת הלב הראויה לחשיבותה ההיסטורית. לדבריו, לפני הקמתו של פורטוס באזור אוסטיה, היא הייתה למעשה "עיר הנמל של רומא ושל האימפריה".
אריה תיאר גם את הסיבה לכך שחלק כה גדול ממנה נמצא כיום מתחת למים: "הטרגדיה היא שחלק גדול כל כך ממנה אבד לים, לאחר שנלקח בהדרגה על ידי הברדיסאיזם – תנועת הקרקע הגעשית האיטית שבולעת את קו החוף של מפרץ פוצואולי במשך מאות שנים."
דווקא אותה שקיעה הפכה כיום חלקים מהעיר למעין חלון אל העבר. במים הרדודים נמצאים זה לצד זה מבנים ששימשו למסחר, אחסון ועבודה, ומאפשרים לראות לא רק את הארמונות והמקדשים המזוהים עם רומא העתיקה, אלא גם את התשתית שאפשרה לאימפריה הרומית להתקיים.
פוטאולי, באזור פוצואולי של ימינו, מילאה תפקיד מרכזי במסחר הרומי. מיקומה במפרץ נאפולי הפך אותה לשער שדרכו הגיעו סחורות מרחבי הים התיכון, ובהן כמויות גדולות של תבואה שנדרשו כדי להזין את אוכלוסיית רומא.
באותה תקופה שבה פוטאולי התפתחה והפכה לנמל מרכזי של העולם הרומי, העם היהודי עבר מאחת התקופות הסוערות בתולדותיו. העיר הגיעה לשיא חשיבותה בשלהי תקופת בית שני ובמאות הראשונות לספירה. בשנת 70 לספירה החריבו הרומאים את בית המקדש השני בירושלים, לאחר המרד הגדול, ובשנים 132–135 לספירה התחולל מרד בר כוכבא, שדוכא גם הוא בידי האימפריה. לאחר חורבן המקדש השתנה מרכז הכובד של החיים היהודיים: עבודת הקורבנות פסקה, וחכמי ישראל חיזקו את עולם התורה, התפילה ובתי הכנסת.
בתקופה הרומית התקיימו קהילות יהודיות רבות גם מחוץ לארץ ישראל, ובהן באיטליה עצמה, וקשרים בין יהודה לבין אזור פוטאולי התקיימו כבר במאה הראשונה לספירה. למעשה, פוטאולי מוזכרת בברית החדשה כמקום שבו התקיימה קהילה יהודית או קבוצת מאמינים מקומית, עדות נוספת לקשרים הענפים בין הנמל החשוב לבין המזרח התיכון.
