ארכיאולוגים החוקרים את העיר האטרוסקית העתיקה קאינואה, סמוך לבולוניה שבאיטליה, חשפו באר בת כ-2,500 שנה ששימשה ככל הנראה גם במסגרת הפולחן האלילי של תושבי המקום. בתוך הבאר נמצאו שני פסלי ברונזה שבורים של נשים או נערות, כלי ברונזה נדיר ושרידי גבר ואישה. הממצאים נחשפו במסגרת מסע החפירות ה-39 של אוניברסיטת בולוניה, והחוקרים מנסים כעת להבין אילו טקסים ערכו במקום עובדי האלילים ומה הקשר בין המנחות שנמצאו לבין שני השלדים שהונחו בבאר בשלב מאוחר יותר.
Archaeologists excavating the ancient Etruscan city of Kainua in northern Italy have uncovered remarkably well-preserved bronze objects from a ritual well, offering new insights into religious practices dating back almost 2,500 years.https://t.co/mPDYEq81F7 pic.twitter.com/HKGk4SL8pA
— Sarah (@Sarah404BC) August 18, 2026
לפני כ-2,500 שנה, הרבה לפני שהאזור נשלט בידי האימפריה הרומית, חיו בחלקים מאיטליה האטרוסקים. הם עבדו אלים שונים, הקימו להם מקדשים וקיימו טקסים שבמסגרתם הוגשו גם מנחות.
הבאר נמצאה בסמוך למתחם מקודש שהוקדש לאוני, אלה אטרוסקית שהייתה קשורה בין היתר לנשים, ללידה, לנישואים ולצמיחה. באזור נמצאו גם מקדשים שהוקדשו לזוג אלים מרכזי באמונה האטרוסקית. בתוך הבאר התגלו שני פסלי ברונזה שבורים בחלקם, המתארים ככל הנראה נשים או נערות בעלות מעמד גבוה. לצדם נמצא כלי דמוי צלחת העשוי מברונזה.
החוקרים מעריכים כי לא מדובר בחפצים שפשוט נזרקו לבאר. המיקום שלהם, סוג החפצים והקשר של הבאר למתחם שבו התקיים פולחן אלילי מעלים את האפשרות שהם הונחו שם בכוונה כחלק מטקס דתי. לפי ההשערה, המנחות הוכנסו לבאר עם פתיחתה, בסוף המאה השישית או בתחילת המאה החמישית לפני הספירה – בערך בתקופה שבה קאינואה התפתחה והפכה לעיר.
פסלי הברונזה עצמם מספקים רמז נוסף. החוקרים סבורים שהם נשברו במכוון, ופסלונים דומים של נשים מוכרים ממקומות אחרים שבהם התקיימו פולחנים אטרוסקיים הקשורים למים. עם זאת, לפי הפרסום, זו הפעם הראשונה שבה נמצאו פסלונים כאלה בתוך באר. גם כלי הברונזה שנמצא במקום יוצא דופן. צורתו מזכירה כלי חרס אטרוסקיים מוכרים, אולם לפי משרד התרבות האיטלקי, ככל הידוע מדובר בדוגמה האטרוסקית היחידה מסוגה שיוצרה מברונזה. ההשערה היא שגם הכלי הזה שימש כמנחה במסגרת הטקס שנערך עם פתיחת הבאר.
אלא שהחלק המסתורי ביותר בתגלית הגיע משרידי שני בני אדם. בתוך הבאר נמצאו שלדים של גבר ואישה בוגרים. לפי החוקרים, נראה שהם הגיעו לבאר בתקופה מאוחרת יותר מחפצי הברונזה. עצם מציאת שרידי אדם במקום ששימש לפולחן אלילי מעלה באופן טבעי את האפשרות שמדובר בהקרבת בני אדם. אלא שהחוקרים מדגישים כי אין כרגע ראיות לכך שהגבר והאישה הוקרבו.
בדיקה ראשונית של השלדים לא העלתה סימנים המעידים כי מותם נגרם במסגרת הקרבה פולחנית. לכן נבחנת אפשרות אחרת: שהגופות הונחו בתוך הבאר במסגרת "טקס סגירה". לפי ההשערה הזאת, עובדי האלילים קיימו טקס אחד כאשר הבאר החלה לשמש אותם והניחו בתוכה את חפצי הברונזה כמנחות; שנים לאחר מכן, כאשר הפסיקו להשתמש בה, התקיים טקס נוסף שבמסגרתו הונחו בה שרידי הגבר והאישה. אולם בשלב זה מדובר בהשערה בלבד. החוקרים אינם יודעים עדיין מי היו השניים, כיצד מתו, מתי בדיוק הונחו בבאר או מדוע נבחרו דווקא הם.
האטרוסקים היו עם שחי באיטליה העתיקה לפני שהרומאים הפכו לכוח המרכזי באזור. אמונתם כללה אלים ואלות שונים, מקדשים, מנחות וטקסים דתיים, והתגלית בקאינואה עשויה לספק מידע נוסף על האופן שבו הפולחן השתלב בחיי היום-יום שלהם. מה שהופך את הבאר למעניינת במיוחד הוא שהממצאים בתוכה עשויים לייצג שתי תקופות שונות בחייה. חפצי הברונזה עשויים להיות שרידים של טקס שנערך כאשר הבאר נפתחה. שני השלדים, לעומת זאת, הגיעו ככל הנראה בשלב מאוחר יותר ועשויים להיות קשורים לסיום השימוש בה.
כעת מתכננים החוקרים לבצע בדיקות DNA ובדיקות פחמן-14 לשרידי הגבר והאישה. הבדיקות עשויות לסייע לקבוע מתי חיו, מתי הגיעו לבאר ולספק מידע נוסף על זהותם ומוצאם. לאחר השלמת המחקר, חפצי הברונזה צפויים ככל הנראה להגיע למוזיאון הלאומי האטרוסקי במרזבוטו.
באותה תקופה, סביב סוף המאה השישית ותחילת המאה החמישית לפני הספירה, התרחש בעם היהודי אחד השלבים החשובים של תקופת בית המקדש השני. בית המקדש השני בירושלים כבר עמד על תלו לאחר שנבנה מחדש בעקבות שיבת ציון מגלות בבל, וארץ יהודה הייתה נתונה לשלטון האימפריה הפרסית.
במהלך המאה החמישית לפני הספירה פעלו גם עזרא הסופר ונחמיה, המזוהים עם חיזוק החיים הדתיים והלאומיים בירושלים, לימוד התורה וביצור העיר. כלומר, בזמן שבאיטליה האטרוסקים קיימו פולחנים לאלים ולאלות והניחו מנחות בבאר שהתגלתה בקאינואה, בירושלים התקיימה כבר עבודת בית המקדש השני והיהדות התבססה מחדש בארץ לאחר חורבן הבית הראשון וגלות בבל.
