דלג לתוכן הראשי
צילום מסך
צילום מסך

החייל שמחמיא לזרים ברחוב - ומרגש את הרשת: "לא תכננתי לבכות"

רבקה שורק

רבקה שורק

לפני 12 דקות

אריאל בוזגלו, בן 20, החל לעצור אנשים זרים ברחוב רק כדי להחמיא להם - והפך בתוך זמן קצר לוויראלי ברשת • בריאיון ל-C14 הוא מספר על המבוכה בתחילת הדרך, התגובות המפתיעות של העוברים והשבים והשליחות שמאחורי הסרטונים: "המטרה היא לגרום לאנשים לראות את האחר"


בזמן שרובנו חולפים ברחוב בלי להחליף אפילו מבט, אריאל בוזגלו, בן 20, עוצר אנשים זרים רק כדי לפרגן להם. מה שהתחיל כרצון "להפוך את העולם למקום טוב יותר" הפך לסדרת סרטונים שכבשה את הרשת. בוזגלו, שמשרת כמשגיח כשרות ברבנות ועוסק גם באימון מנטלי, מספר בריאיון ל-C14 איך הכול התחיל, ולמה מחמאה קטנה עשויה לחולל שינוי גדול.

הנערה שחיה בתחנה המרכזית בת"א – וחוזרת לשם מסיבה אחרת לגמרי

27 תגובות
05.09.26|רבקה שורק

איך בכלל התחלת להסתובב ברחובות ולחלק מחמאות לאנשים זרים?
"באופן כללי זה התחיל מהחזון שלי להפוך את העולם למקום טוב יותר. זה גם מה שאני עושה באופן כללי, אני עוסק באימון מנטלי, לעזור ככה לאנשים והכול. וזה דבר שאמרתי, כמובן אהבת חינם והכול. וראיתי גם מישהו מחו"ל שעושה את זה. הוא גרם לי להרגיש בצורה שלא הרבה סרטונים שפוגשים אותך ברשתות גורמים לך להרגיש. ואמרתי, למה לא? זה יהיה מדהים לגרום גם לאחרים להרגיש מדהים. אז ככה ניסיתי להעביר את זה הלאה, וכמו שאת רואה זה הולך מעולה, ברוך השם".

צפו: "פלשתיני" צילם הצעת נישואין – ואז גילה מי הזוג

38 תגובות
27.08.26|רבקה שורק

וזה לא מביך אותך?
"זה מאוד מביך. בהתחלה, אני אגיד לך ככה, פעם ראשונה שעשיתי את זה, אני הולך לפי לוקיישנים כאלה, מקומות שיש בהם הרבה אנשים וכאלה, והתחלתי, לקח לי איזה שעה עד שפניתי למישהו. כל פעם אמרתי, 'טוב, הנה, אליו אני ניגש', ולא… ואז עוד רגע, ואז הופ, לא קרה. יש בהרבה מקומות בחיים את הנקודה שצריך להפסיק שנייה את המוח, להפסיק לחשוב. אז זה ככה, ומשם זה כבר כמו לרכוב על אופניים, מתחילים, מתרגלים ומתקדמים עד שטובים בזה".

ועכשיו אתה כבר לא מובך מהסיטואציה?
"עכשיו כבר פחות. בהתחלה תמיד יש את הרגע הקטן הזה של המבוכה, אבל ברגע שאני מתחיל זה עובר. היום אני פשוט הולך ברחוב ופונה לאנשים. לפעמים זה נהיה קצת מביך כשאנשים נבהלים או לא יודעים איך לקבל את זה. אתמול, למשל, החמאתי לאישה מבוגרת ברחוב. רק אמרתי לה 'היי, מה קורה?', והיא התחילה להתרחק ממני. זה הצחיק אותי, אבל גם הראה לי עד כמה אנשים פה דרוכים, כולם קצת בהלם, קצת בשוק".

כל כמה זמן אתה עושה את זה?
"בפועל, כשאני ברחוב אז אני עושה את זה. לא קורה יותר מדי, רק כשאני נמצא במקומות ציבוריים וכאלה. אז אני משתדל כשאני לבד. אם אני עם משפחה וזה אז פחות, כי אני עסוק במשפחה. אבל כשאני לבד, אם אני עם המצלמה אז אני גם מצלם, כי זה גם אחלה תוכן, ואם לא, זה לא צריך להפסיק".

יהודייה עברה לגור בכפר פלשתיני וחטפה ברשת: "זה ייגמר באסון"

111 תגובות
02.09.26|נעמי רחליס

אתה עושה את זה גם בלי מצלמות?
"משם זה בעצם התחיל. לכל אחד יש בחיים דמויות שהוא מסתכל עליהן ואומר לעצמו: 'וואו, הייתי רוצה להיות קצת כמוהן'. מבחינתי אלה אנשים שעושים טוב לא בשביל לקבל משהו בחזרה, אלא פשוט כדרך חיים. זה גם מה שנתן לי את הביטחון להתחיל לעשות את הסרטונים האלה, לגשת לאנשים, להחמיא להם וליצור אינטראקציה סתם ככה, בלי אינטרס ובלי סיבה מיוחדת".

מה הייתה התגובה הכי חזקה שקיבלת ממישהו ברחוב?
"ברחוב התגובה בדרך כלל היא הפתעה. לפעמים אנשים ממש בהלם, ולפעמים הם פשוט מחזירים לי מחמאה. יש סרטונים שבהם זה מתפתח לשיחה, ויש כאלה שבהם אני רק אומר משהו טוב וממשיך הלאה. זו מחווה קטנה, אבל לפעמים היא הופכת למשהו הרבה יותר גדול. פעם עצרתי מישהו בפארק רק כדי להגיד לו שאלוהים אוהב אותו, והוא עצר אותי לשיחה, בירך אותי, וזה הפך לרגע מאוד מיוחד".

למה אתה חושב שהסרטונים האלה הפכו לוויראליים?
""נראה לי שמה שתופס הוא קודם כול האינטראקציה עם אנשים ברחוב. רואים היום שראיונות ומפגשים אקראיים ברחוב עובדים טוב כמעט בכל תחום. מעבר לזה, הסרטונים האלה גורמים לאנשים להרגיש משהו. השילוב של מחמאה לאדם זר, המוזיקה ברקע והטקסט שמלווה את הסרטון יוצר איזשהו רגש, בדיוק כמו שאני הרגשתי כשראיתי מישהו בחו"ל עושה את זה. זה פשוט עושה משהו לאנשים, וגם כיף לראות את זה".

והיו פעמים שגם קיבלת תגובות שליליות?
"כמובן, בעיקר ברשתות. במציאות, ברחוב, כמעט שלא. הייתה פעם אחת שעשיתי סרטון שבו ניגשתי לכמה אנשים, שאלתי 'מה נשמע?', החמאתי להם על החיוך והמשכתי הלאה. ואז מישהו אמר לי: 'שמע, לא עושים את זה'. לא יודע, יש אנשים שפשוט לא יודעים איך לקבל את זה".

אז מה גילית על ישראלים דרך המפגשים האלה?
"מאוד דרוכים. אחת הסיבות שאני עושה את זה היא כדי לנסות לשנות קצת את התודעה. אם תשימי לב, כשאנשים הולכים לבד ברחוב, רובם עם פרצוף מאוד רציני. כמעט אף אחד לא מסתובב סתם ככה עם חיוך. המטרה שלי היא לשנות את זה קצת, לגרום לאנשים לחייך יותר. במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה הכול יכול להשתנות ברגע".

אתה אומר שזה אפילו קצת מלחיץ אותם לפעמים?
"במידה מסוימת. בסוף אני בחור צעיר עם כיפה שפונה לאנשים, אז אני לא חושב שזה בהכרח נתפס כמאיים. אם מישהו עוצר אותך ברחוב ושואל מה השעה, זה דבר רגיל, אבל כשאדם זר פתאום מתחיל לנהל איתך שיחה, זה כבר יכול להיתפס אחרת".

יש מחמאה שקיבלת בחזרה ונשארה איתך?
"בעיקר הדברים הקטנים. היה מישהו שבירכתי, והוא התחיל להתעניין גם בחיים שלי. באתי רק להגיד לו 'יום טוב', וזה התפתח לשיחה של בערך 20 דקות. חוץ מזה, גם כשאנשים פשוט מחזירים לי ואומרים 'שיהיה גם לך יום טוב' או 'תודה רבה, זה נותן לי משהו בחזרה ונשאר איתי".

ומה החברים שלך אומרים על הסרטונים האלה?
"כשהתחלתי להעלות סרטונים היו פה ושם תגובות של 'מה יש לו?'. אבל החברים הקרובים באמת רואים את החזון מאחורי זה ואת השליחות שאני רואה בזה. מי שמגיב פחות טוב בדרך כלל נמצא במעגל הרחוק יותר. אני מניח שזה גם אומר משהו על הדרך שבה אנשים מגיבים למי שמנסה להגשים את עצמו ולעשות משהו קצת שונה".

ולאן אתה רוצה לקחת את זה מכאן?
"כמו שאמרתי בהתחלה, המטרה היא לגרום לאנשים לחשוב אחרת. החזון שעומד מאחורי זה הוא להפוך את העולם למקום טוב יותר. ברמה המעשית, אם אנחנו רוצים עולם טוב יותר, אנחנו צריכים בני אדם טובים יותר, אנשים שיש להם את הכלים להתמודד עם משברים, עם מצבים שליליים ועם אתגרי החיים. השאיפה היא לאפשר לאנשים לחיות חיים טובים יותר, וגם לדעת להסתכל על האחר".