בג"ץ פסל היום (חמישי) פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, אך בתוך פסק הדין נמצאת קביעה משמעותית: שלושת השופטים לא קבעו כי הממשלה חרגה מסמכותה בעצם ההחלטה לסגור את התחנה. להפך – בית המשפט קבע במפורש כי הממשלה מוסמכת לקבל החלטה כזו.
השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר דחו את הטענה שלפיה סגירת גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית. כלומר, לפי בג"ץ עצמו, הממשלה אינה נדרשת לפנות לכנסת ולחוקק חוק מיוחד כדי להורות על סגירת התחנה הצבאית.
אם כך, מדוע בוטלה ההחלטה?
הסיבה שקבע בג"ץ אינה נוגעת לעצם סמכותה של הממשלה – אלא למניעים שלדעת השופטים עמדו מאחורי הפעלת אותה סמכות. בפסק הדין נקבע כי החלטת הממשלה התקבלה על יסוד "שיקול זר ופסול": חוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מכך ששידורי גל"צ, לתחושתם, מנוגדים לעמדותיהם.
בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל
בית המשפט השתכנע מבחינה עובדתית כי זה היה השיקול שעמד מאחורי ההחלטה. השופטים הוסיפו כי לאחר שניתן צו על תנאי, הממשלה לא פעלה כדי להוכיח אחרת.
בג"ץ: אפשר לסגור את התחנה
נקודה נוספת שעולה מפסק הדין היא שהשופטים לא פסלו את האפשרות לסגור בעתיד את גלי צה"ל. שלושת חברי ההרכב הבהירו, כל אחד מטעמיו, כי אם החלטה על סגירת התחנה תתקבל כדין ועל בסיס שיקולים ענייניים – הם אינם שוללים אותה לגופה. השופטים אף הדגישו כי פסק הדין אינו מביע עמדה באשר לתכני השידורים של גלי צה"ל.
השופט יחיאל כשר, שכתב את פסק הדין בהסכמת ברק-ארז ושטיין, הסביר את גבול הסמכות כפי שהוא רואה אותו: "לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן".
לדבריו, "שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
הזוי: גל"צ דיווח, משרד הביטחון הכחיש – ובעולם הערבי חגגו
כך, המחלוקת בפסק הדין אינה על השאלה האם הממשלה רשאית לסגור את גלי צה"ל – בג"ץ השיב על כך בחיוב – אלא האם השיקולים שהובילו את הממשלה לקבל את ההחלטה היו לגיטימיים. השופטים קבעו שלא, ומטעם זה הורו על פסילתה.
