לאחר שטראמפ הכריז אמש (רביעי) על מערכה כלכלית חדשה נגד איראן, שלדבריו תהיה "הצעד הכלכלי הקשה ביותר שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי", בכירים איראנים רבים הגיבו להחלטה ואף איימו להסלים את המלחמה ופרוש מהסכם הגרעין. אך עם זאת, נותרה השאלה במה שונות הסנקציות הכלכליות של טראמפ מאלו הקודמות?
הפעם, על פי ההכרזה של טראמפ, הסנקציות יכללו את הרחבת היקף הבידוד והלחץ על מדינות ומוסדות המספקים לטהרן ערוצים פיננסיים או מסחריים. למרות שאיראן הגיבו בתוקפנות, מי שנראה כי אכן נלחצה מההכרזה היא דווקא חברתה הטובה סין.
סין היא בין המדינות המושפעות מהשלכות המערכה במזרח התיכון בחצי השנה האחרונה. נתונים של חברת "Kpler" מהשנה שעברה מצביעים על כך שהיא ייבאה יותר מ-80 אחוז ממשלוחי הנפט האיראני. עוד הוכחה ללחץ של בייג'ינג ניתן למצוא בהודעת דובר משרד החוץ הסיני, לין ג'יאן, שאמר כי "סנקציות ולחץ לא יפתרו את הבעיה", וקרא לצדדים המעורבים לנקוט "צעדים אחראיים" וליישב את הסוגייה באמצעים מדיניים ודיפלומטיים.
גם איחוד האמירויות הודיעה על השעיית כל העסקאות המסחריות והפיננסיות עם איראן עד להודעה חדשה, לאחר שדיווחה כי שני טילים שנורו מאיראן נחתו בים. אך זה קרה עוד לפני ההכרזה של טראמפ על המכה הכלכלית. טהרן הכחישה את הדיווח ואמרה כי הוא "חסר בסיס".
לא מדובר בדבר חדש מבחינת איראן, שכן היא מתמודדת עם סנקציות כלכליות אמריקאיות במשך עשרות שנים, עוד מאירועי המהפכה האסלאמית ב-1979. כמובן שבאיראן לא מתלהבים מהמהלך האמריקאי, אך מהצד השני גם לא מראים סימנים של שינוי תפיסתי – כשהמטרה לחזק את הצבא והנשק נשארה עליונה.
עדות לכך אפשר לראות בהודעת גנרל במשמרות המהפכה, חוסיין מוהבי, שאמר: "אם תפרוץ מלחמה, אמצעי הלחימה שלנו בכל התחומים יהיו שונים לחלוטין מבעבר. אם מבחינת איכות ראשי הקרב, דיוק הפגיעה, טווח הטילים או כל תחום אחר". עוד אמר כי איראן פועלת לייצר אמצעי לחימה "מדויקים יותר, הרסניים יותר ומתקדמים יותר טכנולוגית".
הריאל האיראני כבר הפך למטבע החלש בעולם, כשדולר אחד שווה ללא פחות ממיליון ריאל. בזמן שלא ברור עד כמה הכלכלה האיראנית יכולה להידרדר מעבר לכך – נותר רק לתהות כיצד יכול עוד לפגוע הנשיא במשטר הרצחני מבחינה הכלכלית.
