כשמתחיל לכאוב לנו הראש, הבטן או שאנחנו מתחילים להרגיש לחץ בחזה – אנחנו רגילים לחפש להם סיבה פיזית. אבל לפעמים, גם כשהכאב אמיתי לחלוטין, המקור שלו או מה שמעצים אותו יכול להיות קשור דווקא למצב הנפשי. סטרס, חרדה ועומס רגשי לא נשארים בהכרח "בראש" – הם יכולים להשפיע על מערכות שונות בגוף ולגרום לתחושות פיזיות מורגשות מאוד.
כשאנחנו נמצאים במתח, הגוף נכנס למצב של דריכות – השרירים מתכווצים, קצב הלב והנשימה יכולים לעלות והגוף מפנה משאבים להתמודדות עם מה שהוא מזהה כאיום. כשהמצב הזה נמשך לאורך זמן, הוא עלול להתבטא בכאבי ראש, מתח בצוואר ובכתפיים, סחרחורת, כאבי בטן ותחושות גופניות נוספות.
כשהמצוקה הרגשית הופכת לכאב פיזי
הקשר בולט במיוחד במערכת העיכול, שנמצאת בקשר הדוק עם המוח דרך מה שמכונה ציר מוח-מעי – מערכת תקשורת שבה המוח ומערכת העיכול משפיעים זה על זה דרך מערכת העצבים, הורמונים וחומרים כימיים. לכן, כשאנחנו נמצאים במתח או חרדה, המוח יכול להשפיע על פעילות המעי ועל התחושות שאנחנו מרגישים בבטן. זו אחת הסיבות לכך שתקופה של לחץ יכולה לגרום לבטן "להתהפך".
גם דיכאון לא נשאר בהכרח במחשבות וברגשות. לצד ירידה במצב הרוח, הוא עשוי להתבטא בעייפות, הפרעות שינה, כאבי ראש, כאבי גב וכאב גופני מתמשך. אחת ההשערות היא שמצבים של דיכאון משפיעים גם על האופן שבו מערכת העצבים מעבדת כאב ולכן אדם יכול להפוך רגיש יותר לתחושות גופניות.
מצוקה נפשית מגבירה את הרגישות לכאב, הכאב מגביר את המצוקה ושניהם יחד משפיעים על השינה, האנרגיה והתפקוד. זו גם הסיבה שלא נכון לומר שכאב כזה הוא "רק פסיכולוגי". התחושה הפיזית אמיתית לחלוטין, גם אם מצבו הנפשי של האדם הוא אחד הגורמים שמשפיעים עליה.
בסופו של דבר, הכאב לא תמיד מספר את כל הסיפור. לפעמים הוא רק סימן חיצוני למשהו עמוק יותר שמתרחש בפנים. הגוף אולי לא יודע לדבר, אבל הוא בהחלט יודע לאותת ולפעמים כדאי לעצור ולהקשיב למה שהוא מנסה לומר.


