מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Environment & Health" מעלה סימני שאלה בנוגע למידע שמופיע על מוצרי טיפוח וניקיון שאנחנו משתמשים בהם מדי יום. החוקרים בדקו 113 מוצרים ב-12 קטגוריות שונות וגילו כי ב-98% מהם נמצא לפחות חומר אחד שלא צוין על התווית. ב085% מהמוצרים נמצא לפחות חומר לא מוצהר אחד שידוע או נחשד כבעל השפעה מזיקה על בריאות האדם.
שמפו, דאודורנט, משחת שיניים, קרם הגנה, קרם לתינוקות ומוצרי כביסה הם רק חלק מהמוצרים שאנחנו מכניסים הביתה ומשתמשים בהם באופן שגרתי. בדרך כלל, מי שרוצה לדעת מה הם מכילים פונה לרשימת המרכיבים שעל האריזה. אלא שהמחקר החדש מצביע על כך שהרשימה הזאת לא תמיד משקפת את כל החומרים שנמצאים במוצר בפועל.
החוקרים בחנו 113 מוצרי טיפוח וניקיון שנמכרו ברשתות ובאתרי קניות גדולים בארצות הברית. שמות המוצרים עצמם לא פורסמו. במקום לחפש רק רשימה מוגדרת מראש של חומרים, הם השתמשו בשיטה שמאפשרת לסרוק את המוצר בצורה רחבה יותר ולנסות לזהות את החומרים הכימיים שנמצאים בו.
התוצאות היו חריגות: ב-98% מהמוצרים נמצא לפחות חומר אחד שלא הופיע על התווית. יתרה מכך, ב-85% נמצא לפחות חומר לא מוצהר שהחוקרים הגדירו ככזה שידוע או נחשד כמסוכן לבריאות. יותר מרבע מהמוצרים הכילו גם חומרים שלכאורה אינם מתיישבים עם המסרים שהופיעו עליהם או שימשו לשיווקם – למשל טענות כמו "100% טבעי" או "היפו אלרגני".
ג'נה הואה, חוקרת בתחום בריאות הסביבה ואחת החוקרות במחקר, הסבירה את הבעיה מנקודת מבטו של הצרכן: "מצאנו חומרים מזיקים שלא נחשפו במוצרים שטענו שהם אינם מכילים אותם".
לדבריה, גם צרכן שמשקיע זמן בקריאת האריזה עלול שלא לקבל את התמונה המלאה. "זה אומר שמישהו יכול לקרוא בקפידה את רשימת המרכיבים, לבחור מוצרים 'נקיים', ועדיין להיחשף בדיוק לחומרים שהוא ניסה להימנע מהם". הואה הוסיפה: "התווית לא יכולה להגן עליכם כשהיא לא מראה מה באמת נמצא בתוך הבקבוק".
אחת הקבוצות שבהן התמקד המחקר היא חומרים שעלולים לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית. במילים פשוטות, הורמונים הם מעין "שליחים" בגוף שמסייעים לווסת שורה ארוכה של תהליכים, וחומרים מסוימים מסוגלים לחקות את פעילותם או להפריע לה.
מחקרים קודמים בחנו קשרים אפשריים בין חשיפה לחומרים משבשי הורמונים לבין בעיות בריאות שונות. המחקר הנוכחי, עם זאת, לא בדק האם השימוש במוצרים שנבחנו גרם בפועל למחלה או לנזק בריאותי. הוא התמקד בזיהוי החומרים שנמצאו בתוך המוצרים. לכן אי אפשר להסיק מהממצאים שמוצר מסוים מסוכן לשימוש רק משום שנמצא בו חומר שלא הופיע על האריזה. מידת הסיכון תלויה בין היתר בסוג החומר, בכמות שלו, באופן החשיפה ובמשך החשיפה.
החוקרים אינם טוענים שכל החומרים החסרים מרשימת המרכיבים הוכנסו למוצרים בכוונה. אחת האפשרויות היא זיהום שנוצר במהלך הייצור, האריזה או האחסון. אפשרות נוספת היא שחומרים חדשים נוצרים בעקבות תגובות כימיות בין המרכיבים שכבר נמצאים במוצר.
בנוסף, החוקרים מציינים כי במקרים מסוימים יצרנים אינם נדרשים לפרט כל חומר בנפרד. לדוגמה, תחת הגדרה כללית כמו "בושם" או חומרי ריח יכולים להיכלל חומרים שונים שאינם מפורטים אחד־אחד על האריזה.
"אנשים לא צריכים להזדקק למעבדת כימיה כדי לדעת מה הם מכניסים לבית שלהם או מורחים על העור", אמרה הואה. לדבריה, בדיקות הבטיחות צריכות לבחון לא רק את הכתוב על האריזה, אלא גם את מה שנמצא בפועל במוצר המוגמר.
