טיפול ביולוגי חדש עשוי להציע חלופה לחולים המתמודדים עם כאבים ונוקשות קשים בעקבות פולימיאלגיה ראומטיקה חוזרת. במחקר קליני בשלב 3, סקוקינומאב הכפילה את שיעור ההפוגה הממושכת בהשוואה לפלצבו. הממצאים פורסמו ב-New England Journal of Medicine. במחקר השתתפו 381 מטופלים בני 50 ומעלה, שמחלתם חזרה בזמן הפחתת הטיפול בסטרואידים. לאחר שנה, כ-41% מהמטופלים שקיבלו סקוקינומאב הגיעו להפוגה ממושכת, לעומת כ-20% בלבד בקבוצת הפלצבו.
המחלה שפוגעת בעיקר בבני 50 ומעלה
פולימיאלגיה ראומטיקה היא מחלה דלקתית המופיעה כמעט אך ורק בקרב מבוגרים מעל גיל 50. היא גורמת לכאבים ולנוקשות, בעיקר באזור הכתפיים, הצוואר והאגן. התסמינים עלולים להקשות על פעולות יומיומיות כמו קימה מהמיטה, לבישת בגדים והרמת הידיים. הטיפול המקובל במחלה מבוסס בעיקר על גלוקוקורטיקואידים, המכונים בדרך כלל סטרואידים. תרופות אלו עשויות להביא להקלה מהירה, אך המחלה עלולה לחזור כאשר מפחיתים את המינון. טיפול ממושך בסטרואידים עלול גם להעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס, סוכרת, יתר לחץ דם וזיהומים.
381 מטופלים חולקו לשלוש קבוצות
במחקר האקראי והכפול-סמיות חולקו 381 המשתתפים לשלוש קבוצות שוות. שתי קבוצות קיבלו סקוקינומאב במינונים של 150 או 300 מיליגרם, והקבוצה השלישית קיבלה פלצבו. בכל הקבוצות ניתן במקביל טיפול בפרדניזון, שהופחת בהדרגה במשך 24 שבועות. סקוקינומאב היא תרופה ביולוגית המעכבת חלבון דלקתי בשם IL-17A. התרופה כבר משמשת לטיפול במחלות דלקתיות אחרות, ובהן פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, אך במחקר הנוכחי נבחנה בקרב חולים בפולימיאלגיה ראומטיקה חוזרת.
שיעור ההפוגה הוכפל לאחר שנה
בתום 52 שבועות, הפוגה ממושכת נרשמה בקרב 41.2% מהמטופלים שקיבלו 300 מיליגרם סקוקינומאב ובקרב 40.6% מהמטופלים שקיבלו 150 מיליגרם. בקבוצת הפלצבו הגיעו להפוגה ממושכת 20.4% מהמשתתפים. ההבדלים בין שתי קבוצות הטיפול לבין קבוצת הפלצבו היו מובהקים סטטיסטית. התוצאות הדומות בשני המינונים מצביעות על כך שבמסגרת המחקר לא נצפה יתרון ברור למינון הגבוה יותר.
פחות סטרואידים במהלך שנת המחקר
לצד העלייה בשיעורי ההפוגה, המטופלים שקיבלו סקוקינומאב נזקקו לכמות מצטברת נמוכה יותר של סטרואידים. המינון השנתי המותאם עמד על כ-1,604 מיליגרם בקבוצת הטיפול במינון הגבוה ועל כ-1,683 מיליגרם בקבוצת המינון הנמוך, לעומת כ־2,093 מיליגרם בקבוצת הפלצבו. המשמעות היא הפחתה של כ-410 עד 490 מיליגרם בחשיפה השנתית לסטרואידים. פרופיל הבטיחות שנצפה היה דומה לזה שכבר מוכר מהשימוש בסקוקינומאב במחלות אחרות, ולפי החוקרים לא התגלו אותות בטיחות חדשים.
עדיין לא טיפול שגרתי במחלה
למרות התוצאות המעודדות, המחקר בחן מטופלים עם מחלה חוזרת במשך שנה אחת בלבד. עדיין נדרש לבחון את יעילות הטיפול ואת בטיחותו לאורך זמן, וכן לקבוע אילו מטופלים צפויים להפיק ממנו את התועלת המרבית. המחקר מצביע על אפשרות טיפולית חדשה שעשויה להפחית את התלות בסטרואידים, אך אין משמעותו שהתרופה מתאימה לכל חולה או שכבר אושרה באופן שגרתי להתוויה זו.
