שלבקת חוגרת נתפסת אצל רבים כמחלה שמופיעה בעיקר בגיל מבוגר, אבל פוסט שפרסמה השבוע חן אמסלם העלה מחדש את השאלה עד כמה היא יכולה להופיע גם בקרב צעירים. אמסלם שיתפה את מאות אלפי עוקביה באינסטגרם כי היא מתמודדת עם המחלה, ובעקבות הפרסום הופיעו תגובות של נשים צעירות נוספות שסיפרו כי גם הן חלו בה.
אחת המגיבות אף כתבה: "משהו מוזר, המון חולים לאחרונה בשלבקת חוגרת וגם אני". אלא שחשוב להדגיש כי עדויות ברשת אינן מעידות בפני עצמן על עלייה בתחלואה או על התפרצות. שלבקת חוגרת אכן שכיחה יותר ככל שעולים בגיל, אך היא יכולה להופיע גם אצל אנשים צעירים.
אותו נגיף יכול להתעורר שנים מאוחר יותר
שלבקת חוגרת, או הרפס זוסטר, נגרמת מנגיף ה-Varicella Zoster – אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח. לאחר שאדם מחלים מאבעבועות רוח, הנגיף אינו נעלם לחלוטין מהגוף, אלא נשאר במצב רדום במערכת העצבים ועלול להתעורר מחדש כעבור שנים ולגרום לשלבקת חוגרת.
לפי משרד הבריאות, המחלה מתבטאת בעיקר בפריחה שעלולה להופיע באזור הגב, החזה, הראש או הגפיים ולהתפתח לשלפוחיות המלוות בגרד ובכאבים משמעותיים. גם לאחר שהפריחה חולפת, אצל חלק מהחולים הכאב עלול להימשך שבועות ואף חודשים. הסיכון לחלות עולה עם הגיל, והוא גבוה במיוחד בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. עם זאת, עצם הופעת המחלה אצל אדם צעיר אינה תופעה בלתי אפשרית ואינה מעידה כשלעצמה על בעיה במערכת החיסון.
למה דווקא עכשיו?
השיח שהתעורר בעקבות הפוסט מעלה גם שאלה מתבקשת: מה גורם לנגיף שהיה רדום במשך שנים להתעורר דווקא בנקודת זמן מסוימת? הגורם המרכזי המוכר הוא ירידה ביכולת של מערכת החיסון לשמור את הנגיף במצב רדום. זו אחת הסיבות לכך שהמחלה נפוצה יותר בגילים מבוגרים ובקרב מדוכאי חיסון. עם זאת, לא בכל מקרה ניתן לזהות גורם מסוים שהוביל להתפרצות. לכן גם ריבוי סיפורים ברשת בתקופה מסוימת אינו מספיק כדי לקבוע שיש עלייה אמיתית במספר החולים. כדי לבסס טענה כזו נדרשים נתוני תחלואה מסודרים והשוואה לתקופות קודמות.
הסיבוך שעלול להישאר גם אחרי שהפריחה נעלמת
אחד הסיבוכים המוכרים של שלבקת חוגרת הוא כאב עצבי ממושך, המכונה נוירלגיה פוסט-הרפטית. הסיכון לסיבוכים עולה עם הגיל ובקרב אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. כאשר המחלה מערבת אזורים מסוימים, ובהם אזור העין, עלולים להופיע גם סיבוכים נוספים ולכן יש חשיבות לאבחון ולטיפול רפואי. הדרך המרכזית להפחתת הסיכון למחלה ולסיבוכיה היא חיסון. בישראל קיים חיסון נגד שלבקת חוגרת, ומשרד הבריאות מדגיש את חשיבותו במיוחד באוכלוסיות המבוגרות ובמדוכאי חיסון.
ה-CDC האמריקני ממליץ על שתי מנות של Shingrix לכל בני 50 ומעלה, וכן לבני 19 ומעלה הסובלים מדיכוי או מחסר חיסוני. החיסון יעיל ביותר מ-90% במניעת שלבקת חוגרת ונוירלגיה פוסט-הרפטית בקרב בני 50 ומעלה עם מערכת חיסון תקינה. הפוסט של אמסלם אמנם העלה את הנושא לכותרות, אך מאחוריו עומד מסר רפואי רחב יותר: שלבקת חוגרת אינה מחלה השמורה למבוגרים בלבד. היא יכולה להופיע גם בגיל צעיר – ובמיוחד עבור מי שנמצא בקבוצת סיכון, היכרות עם התסמינים ועם דרכי המניעה יכולה להיות משמעותית.
