שמי ישראל צפויים להתמלא בימים הקרובים ב"כוכבים נופלים", כאשר מטר המטאורים השנתי של הפרסאידים מגיע לשיאו. השנה צפויים תנאי צפייה טובים במיוחד, ובתנאים אופטימליים ניתן יהיה לראות עד כ-150 מטאורים בשעה. שיא השיאים צפוי בלילה שבין שלישי לרביעי, 12 באוגוסט.
מטר הפרסאידים פעיל מדי שנה בין 17 ביולי ל-24 באוגוסט, אך בשנת 2026 עיקר הפעילות צפוי בין 9 ל-13 באוגוסט. גם בלילות שלפני ואחרי השיא ניתן יהיה לצפות במטאורים, אך הלילה של 12 באוגוסט צפוי לספק את המחזה המרשים ביותר.
מתי הכי כדאי לצאת לצפות?
השעות הטובות ביותר לצפייה הן בשעות החשיכה, כאשר ככל שמתרחקים מאורות הערים ומשפרים את תנאי החושך – כך גדל הסיכוי לראות יותר מטאורים. השנה תנאי הירח צפויים להיות נוחים במיוחד בשיא המטר: הירח יהיה סמוך למולד וישקע מוקדם, כך שאורו כמעט שלא יפריע לצפייה.
בתנאי תצפית מיטביים, במקום חשוך לחלוטין וללא זיהום אור, קצב המטאורים עשוי להגיע בשיא לכ-150 בשעה. המטאורים של הפרסאידים נכנסים לאטמוספרה במהירות של כ-59 קילומטרים בשנייה.
אין צורך בטלסקופ, משקפת או ציוד מיוחד. מומלץ להגיע למקום חשוך, להימנע ככל האפשר משימוש בטלפון או בפנסים ולהמתין כחצי שעה כדי לאפשר לעיניים להסתגל לחשיכה. לאחר מכן פשוט נשכבים ומביטים אל השמיים.
לאיזה כיוון צריך להסתכל?
ניתן לראות את מטאורי הפרסאידים באזורים שונים של שמי הלילה, ולכן אין צורך להתמקד בנקודה אחת. עם זאת, הסיכוי הגבוה ביותר הוא בכיוון צפון-מזרח, בסביבת קבוצת הכוכבים פרסאוס, שממנה נראה כאילו המטאורים יוצאים – ומכאן גם שמו של המטר.
איפה הכי כדאי לצפות בישראל?
הכלל החשוב ביותר הוא להתרחק מזיהום האור של הערים. ככל שהשמיים חשוכים יותר, כך ניתן יהיה להבחין ביותר מטאורים. אזורי המדבר בדרום נחשבים אידיאליים לצפייה, ומכתש רמון הוא אחת האפשרויות הבולטות במיוחד, בין היתר בזכות היותו שמורת אור כוכבים בינלאומית.
במכתש רמון קיימים מספר חניוני לילה מוסדרים המתאימים ללינת שטח ולצפייה בכוכבים: חניון גוונים, חניון הגבס הפנימי, חניון מחצבות הגבס, חניון בארות, חניוני נקרות מערב הפנימי והחיצוני וחניון הר ארדון. חלק מהחניונים דורשים תיאום או הזמנה מראש, ולאחרים ניתן להגיע רק באמצעות רכב 4X4.
למי שמעוניין להגיע לצפייה בלבד ב-12 באוגוסט, ללא קמפינג, קיימות גם נקודות מאושרות במנסרה, אבן רוח מים – בחניה בלבד, תצפית נשרים וגן לאומי צבעי מכתש רמון. בנקודות אלה אין להקים אוהלים או להדליק אש.
אפשרויות נוספות קיימות לאורך כביש 171, ובהן חניון בורות לוץ, מחנה שידרית, חניון נחל ניצנה – שאליו נדרש רכב 4X4 – וחניון נחל עקרב, שהגישה אליו אפשרית באור יום בלבד וברכב שטח מתאים.
גם בבקעת צין קיימות נקודות מתאימות, ובהן חניון הסרפנטינות וחניוני חוד עקב, עין זיק והמשטחים הלבנים. בחלק מהנקודות יש להגיע ולהתמקם לפחות שעה לפני השקיעה.
יוצאים למדבר? אלה הדברים שכדאי לדעת
בסוכנות החלל הישראלית ממליצים להצטייד בשמיכת פיקניק או מחצלת, מזון ושתייה ופנס המכוסה בצלופן אדום, שמאפשר להתמצא בשטח מבלי לפגוע משמעותית בהסתגלות העיניים לחושך.
למגיעים למכתש רמון חשוב לזכור כי מדובר גם בשמורת טבע, ולכן השהייה והצפייה מותרות רק במקומות המאושרים. אין להתמקם בצדי הדרכים, ומומלץ להגיע לחניונים עוד לפני רדת החשכה כדי לצמצם את זיהום האור מפנסי המכוניות.
הלינה בחניון בארות מחייבת הזמנה מראש. לחניון הר ארדון יש להגיע לפני רדת החשכה, וחניון נקרות מערב הפנימי קטן במיוחד ולכן מומלץ להגיע אליו מוקדם. חלק מדרכי הגישה באזור מיועדות לרכבי 4X4 בלבד.
ומה בעצם אנחנו רואים?
למרות הכינוי הפופולרי "כוכבים נופלים", לא מדובר בכוכבים. מטאורים הם חלקיקים קטנים, החל מגרגרי אבק ועד גושי סלע, החודרים במהירות גבוהה לאטמוספרה של כדור הארץ. החיכוך גורם להם להתלהט וליצור את פסי האור שאנחנו רואים בשמי הלילה.
מטר הפרסאידים נוצר כאשר כדור הארץ חוצה את שובל החלקיקים שהותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל. בכל שנה, כאשר כדור הארץ עובר באזור הזה במסלולו סביב השמש, חלקיקי אבק וסלע נכנסים לאטמוספרה ויוצרים את מטר המטאורים.
