דלג לתוכן הראשי
צילום: פלאש 90
בחירות 2026

בהובלת השר קרעי: הדרישה לכינוס חירום של הכנסת נגד בג"ץ

מוטי קסטל
מוטי קסטל

פרסום ראשון: עשרות חברי כנסת, ביוזמת שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, דורשים לכנס את מליאת הכנסת במהלך פגרת הקיץ כדי לקבל החלטה תקדימית שתבהיר כי חוקי הכנסת אינם ניתנים לפסילה או להקפאה בידי בג"ץ • המהלך מגיע בעקבות צו הביניים שהוציא בית המשפט נגד חוק השידורים • בין החותמים: יריב לוין, איתמר בן גביר ושלמה קרעי


רוצה שנקריא לך?

פרסום ראשון הערב (שני) בחדשות 14: בעקבות צו הביניים שהוציא בג"ץ נגד חוק השידורים שאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הגיש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, יחד עם 25 חברי כנסת, דרישה רשמית ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה לכנס את מליאת הכנסת במהלך הפגרה לדיון דחוף בנושא.

מליאת הכנסת, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90 ריבונות ביו"ש

הדרישה הוגשה בהתאם לסעיף 21(א) לתקנון הכנסת, המאפשר ל-25 חברי כנסת לדרוש את כינוס המליאה גם בתקופת הפגרה. חברי הכנסת מבקשים לקיים דיון סמוך ככל האפשר לקבלת ההצעה לסדר, ובסיומו לאשר החלטת כנסת מפורטת באותו היום. לפי נוסח ההצעה, הכנסת תקבע כי החלטת בג"ץ להקפיא את חוק השידורים מהווה פגיעה חמורה בריבונות הכנסת. עוד יובהר כי החוקים שחוקקה הכנסת עומדים בתוקפם המלא, כי מקור הריבונות הוא העם, כי ביקורת שיפוטית אינה מקנה לבית המשפט סמכות להקפיא חוקים, וכי על הרשות השופטת לכבד את סמכותה של הרשות המחוקקת.

בין החותמים על הדרישה נמצאים שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, לצד חברי כנסת נוספים מהקואליציה. ברקע המהלך מזכירים יוזמיו את נוסח הצהרת האמונים של שרי ממשלת ישראל, שלפיה שר מתחייב "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידו כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת".

בג"ץ | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

היוזמה הנוכחית נשענת גם על תקדים פרלמנטרי מלפני יותר מרבע מאה. ב-29 בנובמבר 1999 קיבלה הכנסת החלטה הצהרתית שקראה לבית המשפט העליון לנהוג בריסון שיפוטי ולהימנע מהתערבות בנושאים ערכיים, אידיאולוגיים ופוליטיים, וכן בחוקים שחוקקה הכנסת ובסוגיות הסטטוס קוו. ההחלטה אף קראה להרחבת הרכב שופטי בג"ץ והתנגדה לגישת "הכול שפיט". אותה החלטה התקבלה ברוב קטן, עוררה מחלוקת ציבורית ובהמשך בוטלה או רוככה בהצבעה נוספת.

לדברי יוזמי המהלך, בעוד שהחלטת הכנסת משנת 1999 הסתפקה בקריאה לבית המשפט לנהוג באיפוק, ההצעה הנוכחית נועדה לקבוע באופן חד וברור כי לבית המשפט אין סמכות להקפיא את תחולתם של חוקים שאושרו כדין על ידי הכנסת.