נתונים עדכניים חושפים כי מבוגרים בודקים את מכשיר הסמארטפון שלהם כ-186 פעמים ביום – כלומר פעם בחמש דקות בממוצע. בעוד שרבים חשים שטווח הקשב נשחק באופן משמעותי וכי משימות יומיומיות כגון קריאת ספרים או צפייה בסרטים הפכו למורכבות יותר, מחקרים מדעיים מאשרים כי ריבוי משימות (מולטי-טסקינג) הוא אשליה: המוח האנושי חווה עומס כבד עקב המעברים המהירים בין עיסוקים שונים.
מומחים בתחום חקר הקשב, כך על פי כתב העת המדעי NATURE, מדגישים כי הירידה ביכולת הריכוז אינה נובעת מכשל התנהגותי אישי. הרשתות החברתיות והאפליקציות מתוכננות לעשות שימוש במנגנונים המוחיים של הקשב הסביבתי – מנגנון הישרדותי שנועד במקור לזהות גירויים סביבתיים. תופעה זו, המכונה "כלכלת הקשב", מנצלת את תשומת הלב האנושית ומתרגמת אותה לרווח כלכלי, ובכך מקשה על התמודדות עצמאית מול ההתראות הבלתי פוסקות.
על מנת לצמצם את הסחות הדעת, חוקרים מציעים להתאים את לוח הזמנים לקצב הריכוז הביולוגי: לפי המומחים, רוב בני האדם חווים שיא ביכולת הריכוז באמצע הבוקר, וזהו הזמן המועדף לביצוע משימות מורכבות ללא פתיחת דואר אלקטרוני. לצד זאת, מומלץ להרחיק את המכשיר הנייד מסביבת העבודה, להגדיר יעדים ברורים מראש ולשלב הפסקות בסביבה ירוקה, אשר הוכחה כגורם המשקם את יכולת המיקוד.
במקביל למענה האישי, ניכרת מגמה עולמית של שינויים רגולטוריים. מדינות שונות כבר חוקקו חוקים המבטיחים את "הזכות להתנתק" מתקשורת עבודה בתום שעות הפעילות, וחלקן אף מטילות הגבלות על שימוש ברשתות חברתיות בקרב קטינים. צעדים אלו משקפים את ההכרה הגוברת לכך שמדובר באתגר מערכתי הדורש שילוב בין ניהול עצמי למדיניות ציבורית.
