הקיץ הנוכחי מסמן מגמה שמדאיגה יותר ויותר את מומחי בריאות הציבור באירופה: מחלות שבעבר נחשבו נדירות ביבשת או אופייניות בעיקר לאזורים טרופיים, מתפשטות בשנים האחרונות למדינות נוספות. ברקע עומדים שינויי האקלים, עליית הטמפרטורות, עונות קיץ ארוכות יותר והתבססות של מיני יתושים המסוגלים להעביר נגיפים לבני אדם.
על פי המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), קדחת מערב הנילוס ממשיכה להתפשט במדינות אירופה גם בקיץ 2026. עד סוף חודש יולי דווחו עשרות מקרי הדבקה מקומיים במדינות ובהן איטליה, יוון, ספרד, רומניה, צרפת, גרמניה ומקדוניה הצפונית, לצד זיהוי אזורי תחלואה חדשים שלא דווחו בעבר.
במקביל, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהיר כי העלייה בטמפרטורות ותנאי האקלים המשתנים מאפשרים ליתושים להרחיב את אזורי המחיה שלהם ולהגביר את הסיכון להתפשטות מחלות זיהומיות ברחבי אירופה.
קדחת מערב הנילוס במוקד
קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המועברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושים שנדבקו מעופות נגועים. ברוב המקרים, ההדבקה אינה גורמת לתסמינים כלל או מתבטאת במחלת חום קלה. עם זאת, במקרים נדירים – בעיקר בקרב בני 60 ומעלה, מדוכאי חיסון וחולים במחלות רקע – עלולה להתפתח מחלה קשה הכוללת דלקת במוח או בקרומי המוח. נכון להיום אין חיסון לבני אדם ואין טיפול אנטי- נגיפי ייעודי למחלה, ולכן ההגנה היעילה ביותר היא מניעת עקיצות יתושים.
לא רק קדחת מערב הנילוס
ב-ECDC מציינים כי לצד קדחת מערב הנילוס, גם מחלות כמו דנגי וצ'יקונגוניה מעוררות דאגה גוברת. בשנים האחרונות זוהו באירופה יותר ויותר מקרי הדבקה מקומיים, בעקבות התבססות יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus) במדינות שונות ביבשת. המומחים מסבירים כי כאשר אדם חוזר ממדינה שבה נדבק בנגיף ונעקץ על ידי יתוש מקומי, אותו יתוש עלול להעביר את המחלה לאנשים נוספים – וכך נוצרת שרשרת הדבקה מקומית גם במדינות שבהן המחלה לא הייתה נפוצה בעבר.
ומה קורה בישראל?
גם בישראל נמצאת קדחת מערב הנילוס במעקב הדוק של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. בחודש שעבר אובחנו המקרים הראשונים לעונת הקיץ, ובמקביל אותרו יתושים הנושאים את הנגיף במספר מוקדים בארץ. בעקבות הממצאים הנחו הרשויות את הרשויות המקומיות להגביר את פעולות הניטור וההדברה, וקראו לציבור לייבש מקורות מים עומדים, להשתמש בתכשירים דוחי יתושים ולהימנע ככל האפשר מחשיפה לעקיצות, במיוחד בשעות בין הערביים והלילה.
לדברי משרד הבריאות, ברוב המקרים המחלה חולפת ללא סיבוכים, אולם במקרים נדירים היא עלולה לגרום לפגיעה נוירולוגית קשה, ולכן חשוב לפנות לבדיקה רפואית במקרה של חום גבוה, כאבי ראש חריגים או סימנים נוירולוגיים לאחר עקיצות יתושים.
שינויי האקלים משנים גם את מפת התחלואה
מומחי בריאות הציבור מזהירים כי שינויי האקלים אינם משפיעים רק על הטמפרטורות, אלא גם על התפשטות מחלות זיהומיות. העלייה בטמפרטורות, השינויים בכמות המשקעים והארכת עונת הפעילות של היתושים יוצרים תנאים נוחים יותר להתרבותם ולהרחבת תפוצתם לאזורים חדשים. ב-WHO מדגישים כי אירופה מתחממת בקצב מהיר מהממוצע העולמי, וכי המשמעות היא שמחלות המועברות באמצעות יתושים עלולות להפוך בשנים הקרובות לאתגר בריאותי משמעותי יותר עבור מדינות רבות ביבשת.
כיצד ניתן להתגונן?
ארגון הבריאות העולמי וה-ECDC ממליצים להשתמש בתכשירים דוחי יתושים, ללבוש בגדים ארוכים בשעות שבהן היתושים פעילים, להתקין רשתות בחלונות ולמנוע הצטברות של מים עומדים בחצרות, במרפסות ובגינות. במקרה של חום גבוה, כאבי ראש, פריחה או תסמינים נוירולוגיים לאחר עקיצת יתוש או לאחר חזרה ממדינה שבה קיימת תחלואה, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית ולעדכן את הצוות הרפואי על היסטוריית הנסיעות.
לדברי המומחים, הנתונים אינם מעידים כי אירופה נמצאת בעיצומה של התפרצות רחבת היקף, אך הם מצביעים על מגמה ברורה: מחלות שבעבר נחשבו רחוקות או נדירות ביבשת הופכות בהדרגה לחלק ממפת התחלואה האירופית – מציאות שמחייבת את רשויות הבריאות להגביר את המעקב, את ההסברה ואת צעדי המניעה.
