עו"ד יורם שפטל התייחס היום (שני) בריאיון לעידו טאובר ב"יומן צהרים" לדיון בחוק המעצרים הצפוי להתקיים מחר בבג"ץ. השאלה המרכזית עליה השיב בריאיון: מהיכן שואב בית המשפט העליון את סמכותו לדון, וכל שכן לפסול, חוק אשר עבר באופן דמוקרטי על ידי נבחרי הציבור בכנסת? ספוילר: המהפכה החוקתית של אהרון ברק.
1+שפטל הסביר כי שורש העיוות המשפטי הנידון, מקורו במאמרו של אהרון ברק משנת 1992, בו כתב: "המושג כבוד האדם וחירותו צריך לקבל את משמעותו המלאה, ליתן לו אותו תוכן אשר ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית מעניקים אובייקטיבית למושג כבוד האדם חירותו. מהותו תיקבע על פי תפיסות היסוד של הציבור הנאור בישראל, על כן יש לכלול במסגרת זו את השוויון, חופש הביטוי, האמונה והדת, היצירה, האספה והתאגדות". שפטל הדגיש כיצד בבריונות משפטית, אהרון ברק קבע כי נבחרי הציבור אינם מוכשרים לכאורה, לקבוע נורמות מוסר וערכים יהודיים דמוקרטיים, בשונה משופטי העליון "הנאורים" אשר אינם נבחרי ציבור.
בעוד נשמעות קריאות מהאופוזיציה סביב הצורך ב"הסכמות רחבות" בכל הנוגע לכל מהלך המזכיר רפורמה משפטית, המומחה למשפט פלילי וחוקתי מצטט את הפרוטוקולים משנות ה-90, בהם בולטת בבירור, היעדרה של אותה הסכמה רחבה: "עובדה היא שרוב חברי ועדת חוק ומשפט בזמנו התנגדו לכלול את ערך השוויון בחוק. 'אין לנו מושג לאן וכמה רחוק, בית המשפט העליון יכול לקחת אותנו עם המושג הזה' הם אמרו. דהיינו, ברק העביר לפסיקה זכויות שעמים הלכו עליהם למלחמות אזרחים, וברק מכניס זאת לחוק יסוד ועל סמך זאת הוא הולך לפסול את שני החוקים" טוען שפטל תוך שהוא מסביר כי מלבד חוק המעצרים, בג"ץ צפוי, לכאורה, לפסול גם את חוק ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים.
1+לסיום, שפטל הציג את הדרך היחידה להחזיר את הדמוקרטיה ולהשתחרר מ"הדיקטטורה של בג"ץ", כלשונו: "רק משבר חוקתי. אבל אנחנו צריכים לבחור את הנושא והזמן ולהכות ב'פטיש המשבר החוקתי' באופן כזה שבג"ץ לא יוכל באופן מעשי לכפות את פסק הדין שהכנסת והממשלה יסרבו לבצע".
כזכור, חוק הקפאת המעצרים אשר נולד לאחר קביעת בג"ץ כי "אין עוד בסיס חוקי למתן פטור גורף לתלמידי ישיבות" – נועד למנוע מעצרים של תלמידי ישיבה, לצד קביעת קריטריונים לסטטוס "תורתו אומנותו", בדומה לפטורים הניתנים לספורטאים מצטיינים. כמו כן, החוק נועד למנוע את הפגיעה במגמת הזינוק של בני המגזר החרדי המשתלבים במסלולי שירות אשר מותאמים לאורחות חייהם.
