עצוב לומר, אך קשה להתעלם מקווי דמיון הרבים בין הנהגת הכנסייה של ימי הביניים, לבין הנהגת בית המשפט העליון בישראל כיום. ההגמוניה של הכנסייה הקתולית שלא בחלה בשום אמצעי, תוך שהיא צוברת עוד ועוד כוח ושליטה, המליכה מלכים, כרתה בריתות בין מדינות, הנהיגה ותמכה במסעות צלב ורדפה כופרים ויהודים ופעלה להשלטת השקפת עולמה על עמי אירופה והעולם.
ואצלנו?
בעוד הקואליציה המכהנת מבקשת, מתוקף תפקידה, לחוקק חוקים שיחזירו את הסדר שהיה נהוג ביחסים בין שלוש הרשויות על כנו ויאפשרו לה למשול, הרשות השופטת לופתת את צווארה בעזרת זרועות תמנון, בדמות יועצים משפטיים, פקידים בכירים ושופטים, כדי לסרס את מעמדה של הכנסת ולעקור מתוכן את סמכויותיה של הרשות המבצעת.
בל נטעה. כל חוק וכל פעולה, עוברים במסננת הדקה של הרשות השופטת, בעזרת קריטריונים שקבעה ע"מ להבטיח שידה תהיה תמיד על העליונה, תוך התעלמות מהעין הבוחנת של מערכות משפט במדינות מערביות אחרות.
בדומה לכנסייה, שהכתירה מלכים בתנאי שיקדמו את תפיסתה והדיחה מלכים שסירבו לעשות כן, כך בג"ץ מעודד הגשת עתירות מגורמים להם העניק 'זכות עמידה', על אף שאינם בעלי עניין אישי בדין, ובלבד שיאפשרו להם לדון בהן כדי לקדם בעזרתם את ההפיכה המשטרית ולהביא להדחת נבחר הציבור.
דוגמה טובה לכך ניתן לראות באופן טיפולם בחוק הנבצרות.
לאחר שנחשפה תוכניתם להדיח את נתניהו מראשות הממשלה בעזרת חוק הנבצרות במתכונתו הקודמת והשינוי שנעשה בחוק כדי למנוע זאת, מבקש בג"ץ לדון בחוק בטענה שמדובר בחוק פרסונאלי. וכי הנבצרות, מעצם תכליתה אינה פרסונאלית?
אם כן, אפשר לטעון טענה שכנגד כלפי מערכת המשפט על כל זרועותיה. שכן, לא סתם ראש ממשלה הם מבקשים להדיח, כי אם את ראש הממשלה הזה, שממשיך לקבל את אמון העם ותמיכתו פעם אחר פעם, חרף כל המהלכים להסירו מן המפה הפוליטית, כשלמערכת המשפט יש יד ורגל בכך.
בכוונתם על פי הצו ששלח בג"ץ, לפסוק את תחילת החלתו לקדנציה הבאה, קדנציה אליה כנראה נתניהו לא מתכוון להתמודד. עם יועצת משפטית שהמשנה שלה כבר שקד על נוסח הודעת הנבצרות, יכול צעד זה של בג"ץ להיתפש כמכשיר לכך את הדרך.
משפט צדק רציתם? ובכן, חפשו במקום אחר.
הפילוסוף הסיני קונפוציוס כתב: "האדם העליון הוא מי שחסדיו שווים לכל, ללא אנוכיות וללא משוא פנים". האם נוכל לומר כי בג"ץ חותר לשוויון בדין צדק ובלא משוא פנים?
העובדה שאחד עשר השופטים שבהרכב חתומים כולם על הצו, משקפת איך נראה משפט הצדק של דיקטטורת בג"ץ. אנשים הדומים להחריד זה לזה בהלך מחשבה אחד, בהשקפת עולם אחת ובפסיקה אחת.
עריצות משפטית דומה ניתן לזהות גם בכוונתם לשבת בדין בסוגיית 'חוק צמצום עילת הסבירות' . אז מה אם אלו חוקי יסוד, עליהם אמר ברק, כי הם חוקים בעלי מעמד עליון.
זה היה טוב ונכון רק לשלב בו בעזרת מעמד עליון של חוקי היסוד, יוכלו בעזרתם לפסול חוקים אחרים. כעת הזמן לטפל גם בחוקי היסוד עצמם.
לעזאזל ניגוד העניינים בו מצויה היושבת בכיסא הנשיאה, השופטת חיות. העתירה בדבר ניגוד העניינים שלה, אחרי שחשפה עמדתה בנושא, נדחתה מבלי שנשמע קולם של הצדדים. יש שיאמרו, שככה זה כשהחברה חיות ממנה את החברה רונן למשפחת בג"ץ.
וכי ציפיתם שהנשיאה תוותר על ישיבה בדין זה ערב פרישתה, מבלי שהפסיקה תחתם כמורשתה? הלא מבחינת חיות מדובר במלחמה על מעמדה של הרשות השופטת כעליונה, מעל הרשויות האחרות.
חודש אחד בלבד עומד מהכוונה להוציא אל הפועל את הגבלת חוק הנבצרות ואת ביטול חוק צמצום עילת הסבירות. יו"ר הכנסת אוחנה יצא בהבהרה לבג"ץ שאין בסמכותו לדון בחוקי היסוד. עשו כן גם יושבי ראש מפלגות הקואליציה, אך בג"ץ בשלו. מבחינתו, כמאמר לואי הארבעה עשר: "הדבר חוקי כי כך רציתי."
אם נחזור לשלהי המאה הארבע עשרה, לואי הארבעה עשר הרגיש מספיק חזק ומספיק יציב בשלטונו, לאחר שהרחיב את ממלכתו וחולל מהפכות רבות, כדי לשחרר את הלפיתה של הכנסייה מגרונו. הוא אמנם הכיר בכנסייה הקתולית, אך הבהיר לה היטב את גבולות השפעתה לתחום הדתי בלבד.
לכן, טוב יעשה נתניהו אם ינהג אף הוא כמו המלך לואי הארבעה עשר. ימשיך לכבד את מעמדו של בג"ץ מחד ויבהיר לחברים בו כי אין בסמכותם לחרוג מהסמכויות שהכנסת העניקה לו מתוקף החוק מאידך.
כיצד יעשה זאת? נתניהו הוכיח לא פעם את הגאונות המחשבתית שלו לשבירת פרדיגמות וליצירת פתרונות מחוץ לקופסא. יש לו ציבור ימני רחב שיגבה אותו. זוהי שעתו ליצור פתרון יצירתי שימנע משבר חוקתי, יוריד את בג"ץ מהעץ עליו טיפסה וישיב את הסדר על כנו.
ואשר לנשיאה חיות? מוטב שתפנים כי כאן זה לא אירופה ואלה לא ימי הביניים! היא טענה כי השופטים היושבים בדין א-פוליטיים. כעת חובת ההוכחה עליה. הציבור יבחן זאת בעזרת אותה מסננת בדיוק המשמשת את בג"ץ כדי לכפות את דעת חבריו על כלל הציבור.
