accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יועמ"שית הכנסת לבג"ץ: נפל פגם בהליך חקיקת חוק המעצרים

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

30

8

like

40

dislike

כתב התשובה של הכנסת לבג"ץ מציג את עמדת הייעוץ המשפטי לפיה חוק הוראת השעה חורג ממסגרת הצעת החוק המקורית ומהווה 'נושא חדש', לצד הטענה שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות שלאחר השבעה באוקטובר ובצל שינוי צורכי צה"ל


רוצה שנקריא לך?

מגישים

הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיש היום (ראשון) את כתב התשובה הרשמי לעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון נגד חוק שירות ביטחון, הידוע כחוק המעצרים, כאשר המסמך מציג את תמונת המצב של הדיונים הממושכים שהתקיימו בכנסת ה-24 וה-25, ומפרט את הקשיים הקשים והפגמים המהותיים שעליהם הצביע הייעוץ המשפטי סביב חוקתיות החקיקה ואופן קידומה החפוז.

maximize-image
images-count4+
הדיון על חוק הגיוס, ארכיון | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במרכזו של כתב התשובה עומדת ההתמודדות המורכבת של הכנסת עם סוגיית האכיפה והמעצרים, לצד ההערות המקצועיות שהעלה הייעוץ המשפטי בנוגע לתקינות הליך החקיקה. מצד אחד, המסמך מפרט את עמדתם של חברי הכנסת ומזכיר הממשלה שהצדיקו את קידום הוראת השעה כצעד חיוני והכרחי לבלימת הסלמה.

מזכיר הממשלה הזהיר במכתבו כי "גל המעצרים של תלמידי הישיבות ולומדי התורה מחולל זעזוע קשה בלב הציבור החרדי… מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס וקיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים".

maximize-image
images-count4+
ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ברוח זו, יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט הדגיש כי המהלך נועד לשמש כ"חוסם עורקים" זמני שימנע אפקט הפוך בשטח ויאפשר מרחב הידברות עד לגיבוש פתרונות רחבים ומסודרים יותר. מנגד, כתב התשובה משקף בפירוט את עמדתם המקצועית של ראשי מערכת הביטחון והרמטכ"ל, שעמדו על החשיבות המבצעית של כלי האכיפה.

הרמטכ"ל ציין במכתבו כי ההצעה המוצעת "מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהלכים פליליים. בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי".

maximize-image
images-count4+
הפגנות חרדים נגד חוק הגיוס, ארכיון | צילום: חדשות 14

לצד זאת, הייעוץ המשפטי לכנסת הציג את הקשיים הפרלמנטריים והחוקתיים שליוו את הליך החקיקה, ובראשם הטענה כי המעבר מהצעת החוק הרחבה שכללה יעדי גיוס וסנקציות אל טיוטה ממוקדת של הקפאת מעצרים נעשה תוך חריגה ממסגרת הדיון המקורית ויצירת "נושא חדש", וכן דרש כי נוכח שינוי הנסיבות הקיצוני מאז חודש אוקטובר 2023, על ההליך לעמוד ברף דיוני וחוקתי גבוה במיוחד.

סוגיית גיוס תלמידי הישיבות מלווה את הציבור בישראל ובערכאות המשפטיות מזה עשרות שנים, מאז פסיקות בג"ץ ההיסטוריות בשנות ה-70 וה-80 ועד לפקיעתו של "חוק טל" והסדרים קודמים לחוק שירות ביטחון. בעקבות פסקי דין עוקבים של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אשר קבעו כי היעדר מתווה גיוס שוויוני אינו חוקתי וכי חובה על הרשויות לאכוף את חוק שירות ביטחון, החלו רשויות הצבא באכיפת פקודות נגד עריקים מקרב הציבור החרדי.

maximize-image
images-count4+
ועדת החוץ והביטחון, ארכיון | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בתוך כך, הממשלה החילה את דין הרציפות בכנסת ה-25 על הצעת חוק ממשלתית ישנה, לאחר קיומם של למעלה מ-80 דיונים מקיפים בוועדת החוץ והביטחון – תחילה תחת כהונתו של ח"כ יולי אדלשטיין ולאחר מכן תחת ח"כ בועז ביסמוט.. בין לבין, ירדו מהשולחן בדיונים נושאים רגישים רבים שעסקו בשילוב נשים בצה"ל, המלצות "צוות שקדי", שירות לאומי-אזרחי ומנגנוני פיקוח דיגיטליים או מבוססי משרד החינוך שנמצאו בלתי מספקים לבדיקה פרטנית של משתמטים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News