היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (שישי) לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד תיקון 28 לחוק שירות ביטחון, המכונה "חוק הקפאת מעצר בני הישיבות", וביקשה להורות על ביטולו. לטענתה, התיקון סותר את הוראות חוקי היסוד, פוגע בזכות לשוויון ואינו עומד בדרישות החוקתיות.
4+במסמך, המשתרע על עשרות עמודים, טוענת היועצת המשפטית לממשלה כי אף שהתיקון הוצג כהוראת שעה שנועדה להסדיר את תקופת הביניים עד לחקיקת חוק גיוס חדש, בפועל הוא מונע מרשויות האכיפה לנקוט צעדים פליליים נגד תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. לדבריה, בכך נוצר הסדר ייחודי החל על ציבור אחד בלבד.
עוד טוענת היועצת המשפטית לממשלה כי להסדר יש השלכות ישירות על נטל השירות בצה"ל. לטענתה, בתקופה שבה מערכת הביטחון מציגה צורך בגיוס כוח אדם נוסף, צמצום כלי האכיפה כלפי חייבי גיוס עלול להכביד על המשרתים בשירות הסדיר ובמערך המילואים. בנוסף, היא טוענת כי ההבחנה בין תלמידי ישיבות לבין יתר המועמדים לשירות ביטחון יוצרת אכיפה שאינה שוויונית.
4+בתגובתה מציינת היועצת המשפטית לממשלה כי במהלך הליך החקיקה הוצגו בפני חברי הכנסת עמדות של גורמי הביטחון, שלפיהן ההסדר אינו מתיישב עם צורכי צה"ל ואף עלול לפגוע במאמצים להרחיב את היקף הגיוס מקרב הציבור החרדי. למרות זאת, לטענתה, החוק אושר ללא מנגנונים שיבטיחו הגדלת מספר המתגייסים או איזון של הפגיעה בשוויון.
לצד הביקורת על תוכן החוק, טוענת היועצת המשפטית לממשלה כי גם הליך החקיקה עצמו לווה בפגמים משמעותיים. בסיכום תגובתה היא קובעת כי מכלול הליקויים, הן בהסדר עצמו והן באופן שבו התקבל, מוביל למסקנה כי תיקון 28 אינו עומד בדרישות החוקתיות, ולכן יש להורות על ביטולו.
4+כזכור, אישור חוק הקפאת המעצרים לעריקים בכנסת עורר תגובות סוערות במערכת הפוליטית. החוק, שקודם על ידי המפלגות החרדיות, קובע כי הליכי האכיפה נגד תלמידי ישיבות שהוגדרו כעריקים יוקפאו עד לבחינת מעמדם, ואושר בקריאה סופית ברוב של 58 חברי כנסת.
ברקע הדברים, שעות לאחר אישור החוק בכנסת הוגשו לבג"ץ עתירות של מפלגות האופוזיציה, בהן יש עתיד וישראל ביתנו, בדרישה לבטל את התיקון ולהוציא צו ביניים שימנע את יישומו.
4+בהחלטתו קבע שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטל החוק. בנוסף הוציא צו ארעי שהשהה את כניסת החוק לתוקף עד למתן החלטה אחרת, וקבע כי הדיון יתקיים בפני הרכב מורחב בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
בעתירות טענו העותרים כי החוק מעניק בפועל חסינות מפני אכיפה פלילית לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס, ופוגע בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט. מנגד, בקואליציה הציגו את המהלך כהוראת שעה שנועדה למנוע את מעצרם של תלמידי ישיבות למשך חמישה חודשים, עד להסדרת מעמדם במסגרת חוק גיוס קבוע.
